אל תגיד לי אי אפשר \ חורחה דמיאן

"אל תגיד לי אי אפשר"-חורחה דמיאן

כשהייתי קטן אהבתי מאד את הקרקס.

במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל.

במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.

למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה לי ברור לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד מהאדמה ולברוח.

התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין- מה מחזיק אותו שם?

כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חוכמתם של המבוגרים, שלשאלתי ענו,  כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.

שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף למה בכלל צריך לקשור אותו?

לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית.

עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם שידע את התשובה:

"הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד."

עצמתי את העיניים, ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד.

אני בטוח שאז הפילון, דחף משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר, אבל לשווא, היתד הייתה חזקה ממנו!

אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש ממאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וגם ביום שאחרי ובזה שאחריו.

עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

 

מוסר ההשכל: הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול!!!

הוא זוכר את אי היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד.

הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו.

הוא אף פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש…

 

 

 

 

מודעות פרסומת
גלריה | פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s