סכנת האנוכיות הקולקטיבית \ מרטין בובר

ועוד דבר אחר – שאמנם מקושר הוא קשר אמיץ עם האמור לעיל – מבדיל הבדל גמור את התישבות-העבודה בארץ מכל אותם הניסויים, והוא, שהתישבות זו אנטי-פארטיקולריסטית היא במהותה. כלומר: לעולם אין החבורה הבודדת לעצמה עיקר כאן, כל אחת מהן רואה את עצמה כחוליה מיסוד-העם שהתחיל נע, היסוד המקיף ריקומי-חבורות רבים, מצויים ואפשריים, וכל אחת מהן רואה את מה שהיא עושה ומה שאירע לה כהתרחשות חלקית בהתהוות מפעל הרגנרציה (התחדשות). כל חבורה וחבורה נכללת עם כל רצונה וכל כוחותיה בתוך התפקיד שיש למלאו בעם זה בארץ זו. אמנם בעל כרחה מתכוונת היא לעצמה, לגורלה שלה ולכושרה שלה, אבל לא בחינת דבר הקיים בפני עצמו ומספיק לעצמו היא מתכוונת לעצמה, אלא בחינת כלי-שרת של הכלל השרוי בהתחדשות, אבר שהתפתחותו המשגשגת מסייעת במישרין להתפתחותו של הכלל. היא עובדת עבודה קשה בהכשרת הקרקע – אין זה הקרקע "שלה" אלא קרקע העם, עדות לכך יש כבר בעובדה היסודית שהאדמה, אשר עליה נעשה מפעל-ישובי זה, היא ברובה מבחינת משפט-הקנין נחלתה המשותפת של האומה, ואילו החבורה אין לה אלא רשות-האריסות; היא יוצרת ומעצבת בהלך המאורעות את צורות ההויה המשותפת, אך כל החדש והמסוגל לחיים שנכבש כאן נכנס מיד לתוך מחשבתן ותיכונן של כל החבורות הקרובות ופועל שם פעולה יוצרת צורה והופכת צורה. קיימת כאן מלכתחילה בחרובות השונות אותה מגמה המושתתת בעצם העניין, לבוא בקשרים זו עם זו – היינו ראשית עם החבורות הקרובות ביותר לפי אופיין ומבניהן – לבוא עמהן בחליפין של נסיונות, להיוועץ יחד ולהחליט יחד, ואפילו עד כמה שאפשר, להיות יחד, להפעיל את המטרה המשותפת בכל שלבי הדרך. מזה נשתלשלה מגמת-קשר חיונית, שמצאה את ביטויה המצומצם ביותר בנוסח של "חוקת הקבוצות": "עזרה הדדית בין הקבוצות, כהמשך רעיון הקבוצה", ובנוסח יותר מקיף: "את יסודות הקבוצה – העזרה ההדדית והשיתוף – יש להרחיב גם על היחסים שבין הקבוצות". בזה נאמר דבר, שנודעת לו חשיבות מיוחדת וכללית המגיעה למרחוק: התאים הקולקטיביים מצווים להתלכד על פי אותו עקרון-המבנה, שעל פיו נתרקם כל תא ותא; במילים אחרות: החבורה הגדולה המקיפה היא רק אז כדין, אם החבורות המקומיות, שהיא נבנית מהן, מקושרות זו עם זו ביחסים מעין אלה שבהם מקושרים זה עם זה היחידים, שמהם נבנית החבורה המקומית. כאן הוכר הכרה עקרונית, שחבורה אמיתית גדולה אינה יכולה להיוולד אלא כחבר של חבורות קטנות, שהן אוטונומיות במידה יחסית. ומבחינה מעשית הוכרה כאן גם סכנת האנוכיות הקולקטיבית בכוחה המבדיד וגם הוכר האמצעי להתגבר על סכנה זו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סכנת האנוכיות הקולקטיבית \ מרטין בובר

  1. פינגבאק: הצעה לפעולה על קשר בין קבוצתי מחנות העולים | פתיליה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s