מבנה לתנועות חברתיות \ Luther P. Gerlach

The Structure of Social Movements: Environmental Activism and its Opponents

(Luther P. Gerlach, professor emeritus of anthropology at the University of Minnesota)

אבסטרקט

בשנות הששים המאוחרות, חקרנו את המבנה הארגוני של מספר תנועות חברתיות.  מצאנו, שהסוג הנפוץ ביותר של התארגנויות לא היה ריכוזי-ביורוקרטי מצד אחד,  ולא אמורפי מצד שני, אלא מבנה מקוטע, רב-מרכזי, ורשתי-אינטגרטיבי (segmentary, polycentric, and integrated network), או בקיצור SPIN:

  • · מקוטע – מורכב מקבוצות מגוונות, אשר צומחות וגוועות, מתחלקות ומתאחדות, מתפשטות ומתכווצות.
  • · רב-מרכזי – בעל מרכזי השפעה ומנהיגות מרובים, לעתים זמניים, ופעמים גם מתחרים.
  • · רשתי – יוצר רשת דלילה, משורגת ואינטגרטיבית, בעלת קישורים מרובים באמצעות אנשים העוברים בין החלקים השונים, שייכות בו-זמנית של אנשים לחלקים שונים, פעילויות משותפות, טכסטים משותפים, אידאלים משותפים ויריבויות משותפות.

אנו טוענים, שהתארגנות מקוטעת, רב-מרכזית ורשתית מתאימה יותר למשימה של אתגור ושינוי חברתי ותרבותי מאשר ארגון ריכוזי. בזמנו, אפילו החברים בתנועות חברתיות עצמם, לא העריכו לאשורה את עצמתה של התארגנות SPIN, מתוך האמונה שכל מה ששונה מארגון ביורוקרטי ריכוזי, כמוהו כחוסר ארגון או במקרה הטוב ארגון בתחילת דרכו. מאז, התפתחה הסכמה רחבה שהתארגנות SPIN היא בעלת יתרונות רבים, ולא רק לתנועות חברתיות.

פרק זה [בספר], מתבונן מחדש ומשלים את המחקר שפרסמנו בזמנו, לגבי תנועות סביבתיות (אשר נקראו בזמנו תנועות אקולוגיות), ותנועת Wise Use (לזכויות הקניין) אשר מתנגדת לאקטיביזם הסביבתי.

בתחילה נבחן כל מאפיין של התארגנות SPIN בנפרד.

התארגנות מקוטעת

לתנועות חברתיות ישנם מרכיבים נפרדים מבחינה ארגונית, אשר משתנים באמצעות פיצול, היתוך ויצירה מאפס. התארגנות SPIN טיפוסית מורכבת ממקטעים אוטונומים למחצה. מקטעים חדשים נוצרים מפיצול של מקטעים ותיקים, על ידי הצטרפות למקטעים חדשים, או באמצעות צירוף של פונקציות חדשות. מקטעים שונים חופפים אלה לאלה וקלועים אלה באלה באופן מורכב, כך שמשתתפים רבים בתנועה הם חברים במספר מקטעים בעת ובעונה אחת. אדם יכול להיות מנהיג במקטע אחד ומונהג במקטע אחר. כאשר חקרנו את מה שנקרא בזמנו תנועת האקולוגיה ההשתתפותית בשנים 1969-70, מצאנו במסגרת התנועה את הקבוצות הבאות:

  • · ענפים/סניפים מקומיים ואיזוריים של מוסדות בינלאומיים בעלי מבנה ביורוקרטי, אשר נוסדו שנים רבות לפני כן.
  • · אלטרנטיבות צעירות לאותם מוסדות ותיקים .
  • · קבוצות רדיקליות עוד יותר מבחינת האידאולוגיה או צורת הפעולה
  • · תופעת "פטריות אחרי הגשם" של קבוצות קטנות ומקומיות, אשר נוצרו בקהילות ברחבי המדינה, לצורך מאבק בהקמה של תחנות כח, שדות תעופה, סכרים, ומתקני תעשיה אחרים בסביבות מגוריהם

התנועה האקולוגית המשיכה לנוע, לצמוח, להשתנות, ולקדם שינויים בתחום פעילותה. בסביבות שנות ה- 70 המאוחרות, החלו אנשים להתייחס לתופעה כשימור הסביבה (environmentalism). בסוף שנות ה- 80 ושנות ה- 90 המוקדמות, המינוח האירופי "הירוקים" החל להיות פופולרי, והיום התנועה נקראת התנועה הסביבתית (the environmental movement) או התנועה הירוקה(the Green movement).

התארגנות רב-מרכזית  (polycentric)

במושג "רב מרכזיות" כוונתי היא שלתנועות אלו ישנם מנהיגים, או מרכזי מנהיגות, רבים, ושמנהיגים אלה אינם מנוהלים על ידי מנהיגות מרכזית אחת באמצעות "שרשרת פיקוד". מנהיגים אלה, כמו המקטעים שפיסקה הקודמת, אינם מאורגנים במבנה היררכי; הם מאורגנים בהטרארכיה  (heterarchic). אין להם מפקד, ואין אדם אחד אשר יכול לטעון לדבר בשם התנועה בכללותה, כשם שאין מקטע אחד שמייצג אותה.

במקור קראנו לתנועות כאלה "רב-ראשיות", משום שהתנועות אותן חקרנו בשנות ה- 60 היו בעלות מנהיגים רבים, אשר לא היו מאורגנים בשרשרת פיקוד היררכית. שינינו את המונח ל- "רב-מרכזיות" משום שחברי תנועות מאז שנות ה- 60 טוענים שאין להם מנהיגים, ומוטרדים כאשר מנהיג בתקופה מסויימת נראה כמי שמתרגם השראה והשפעה לפיקוד ושליטה. אך בכל גישה שלא תהיה למנהיגות, תנועות חברתיות הן בעלות מרכזים רבים של מנהיגות.

בזמן שלעתים התקשורת בוחרת אדם מסוים לראיין או לצטט, במציאות נדיר שאדם יחיד יסומן על ידי חברים בתנועה כמנהיג התנועה. יותר סביר שמנהיגי תנועות יהיו כריזמטים מאשר ביורוקרטים. אנשים הופכים למנהיגים בראש ובראשונה על ידי מתן השראה ויצירת השפעה על אחרים, יותר מאשר על ידי כישורים פוליטיים או ארגוניים. מנהיגות כזו היא לרוב מצבית, כאשר מנהיגים מסתמנים לצורך התמודדות עם מצבים ספציפים, או אפיזודות מאתגרות בחייה של תנועה. מנהיגים מחוייבים להמשיך ולהוכיח את התאמתם, ולעתים יעמדו מול מתחרים.


התארגנות רשתית

הקבוצות המגוונות המרכיבות תנועות חברתיות אינן מבודדות אלו מאלו. במקום זאת, הן יוצרות רשת אינטגרטיבית, מבנה משורג, באמצעות קישורים שאינם היררכים בין החברים בקבוצות השונות, ובאמצעות הבנות, זהויות, ויריביויות משותפות לחברים וקבוצות אלה. רישות מאפשר לחברי התנועה להחליף באופן עצמאי מידע ורעיונות ביניהם, ולתאם השתתפות בפעולה משולבת.

לרשתות אין גבולות מוגדרים; הן מתרחבות ומתכווצות ככל שקבוצות המרכיבות אותן מקיימות אינטראקציה או הולכות לדרכים נפרדות.

הקשרים שבין חברי תנועות חברתיות אינם עוברים רק בתוך התנועות עצמן, אלא חוצים ועוברים לתנועות אחרות, אשר החברים בהן חולקים גישות וערכים מסויימים עם אותם חברים. באמצעות קישורים אלה, תנועה יכולה לקבל סיוע חומרי, לגייס תומכים חדשים, ולהרחיב את הפעולה המתואמת לצורך פעולה משותפת. בשנות ה- 70, אנשים שמחו כנגד תחנות כח מופעלות בדלק גרעיני או בתוצרי נפט, יצרו שיתופי פעולה עם ארגונים שקידמו פיתוח ושווק של טכנולוגיות אנרגיה סולארית ומתחדשת. בשנות ה- 80, אנשי התנועות הסביבתיות יצרו קשרים עם ארגונים פמיניסטים, ארגוני עובדים וזכויות האזרח, על מנת להתגבר על תדמיתם כאליטה עירונית.

[סוגים של] קישורים ברשת

  • יחסים בינאישיים מקשרים בין חברים בקבוצות שונות, באמצעות קשרי משפחה, נישואים, חברות, שכנות וקשרים אחרים. אף אם קבוצה מתפצלת, הקשרים האישיים נשארים. לעתים אדם מסוים משתתף ביותר מקבוצה אחת. מנהיגים הם פעילים במיוחד בתהליכי רישות. יתרה מכך, אחת מן הדרכים להפוך למנהיג ולהישאר כזה, היא לגייס חברים ולקשר קבוצות אלה לאלה, כלומר – להפוך לצומת (node) המקשרת קבוצות רבות.
  • "מטיפים נוסעים" ומבקרים הדדיים מהווים קישורים חיים ברשת התנועה. הם מעבירים מידע לרוחב הרשת, מקבוצה לקבוצה, ויוצרים יחסים אישיים עם האנשים אותם הם מבקרים.
  • התאספויות לועידות, כנסים, סדנאות, למידה, והפגנות, מאפשרות לחברים בתנועות החברתיות ללמוד ולשתף ברעיונות, ולפעול לאורם. באמצעות השתתפות באספות, אנשים לא רק מקיימים למידה סביב האידאולוגיה של התנועה וממחישים את המחוייבות שלהם למטרותיה, אלא אף יוצרים ומחזקים את היחסים בינם לבין עצמם.

לכן, הנעת אנשים להשתתף בהתאספויות, בשם הקבוצות המקומיות שלהם – מחזקת את הקישורים הפנימיים בתנועה. בשנים האחרונות, התפתחה הגישה של יצירת מערך מגוון של פעילים בתחום הסביבה, זכויות האזרח, וזכויות עובדים, באמצעות קריאה לפעילים אלה לקיים מחאה במפגשי פיסגה של מנהיגי העולם ומנהלים בכירים, מפגשים אשר עוסקים בכלכלה העולמית ובמשאבים העולמיים – החל ממסחר בינלאומי, דרך שינויים אקלימיים וכלה בהנדסה גנטית.

  • טכנולוגיות תקשורת, כמו טלפונים, רדיו, תכניות טלויזיה, מכתבים, newletters ועיתוני מנויים, מאפשרים לחברים בתנועות חברתיות להרחיב את הקשרים שלהם אל הרבה מעבר לקבוצות אליהן הם משתייכים.

מאז אמצע שנות ה- 80, אינטרנט ודואר אלקטרוני הצטרפו לרשימה זו. אנשים וקבוצות מחזקים ומרחיבים את יחסי הגומלין ביניהם, מתייעצים אלה עם אלה, ומחליפים מידע ותובנות. תקשורת זו מסייעת לקבוצות השונות לתאם את פעולותיהם ולפעול במשותף, אפילו על פני מרחקים גדולים. דואר אלקטרוני ואינטרנט, הם הערוצים העיקריים דרכם הניעו אנשים למחות בצורה מתואמת בזמן ועידות שעסקו בסחר בינלואמי וניהול משאבים שנזכרו לעיל. אנשים וקבוצות, כגון אינדימדיה, התארגנו במה שהפך בעצמו לתנועת grass-roots ודווחו באמצעות האינטרנט ומדיות נוספות על המאבקים והמחאות אותן הובילו.

  • "הרשת" (the web) היא אכן שם מתאים. בהתבסס על האינטרנט, חברים בתנועות חברתיות מארגנים "כינוסים וירטואליים" או "כינוסים קיברנטיים" (cyberconferences), ומחליפים מידע ורעיונות באמצעות דואר אלקטרוני ואתרי אינטרנט.

(תודה לעדן פוקס שתרגם ושלח לי את המאמר)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s