נושא קליטת עלייה סמינר קבוצה 2012

רקע

נושא קליטת העלייה הוא נושא בוער בחברה הישראלית מאז ומתמיד, ובעיקר לאחר עליות שנות ה-90, הלא הן העליות מאתיופיה ומבריה"מ לשעבר. סביב הנושא של עלייה ניתן לגעת בנושאים חינוכיים דוגמת סובלנות, שוויון, פלורליזם וזכויות אדם. קבוצה המעוניינת בכך יכולה לקחת את נושא קליטת העלייה ולהפוך אותו למשימה אידיאולוגית-חברתית בתוך החברה הישראלית כיום. יחידה זו מטרתה לחשוף את החניכים לנושא קליטת העלייה ולעורר מחשבה כיצד אנו יכולים להיות אקטיביים בנושא זה כיום.

מטרות
החניך ילמד על עליות שנות ה-90.
החניך יבין כי נושא העלייה הוא נושא ליבה מרכזי בחברה הישראלית והוא משליך על דברים רבים כגון שווין, פלורליזם וקבלת השונה.
החניך יבחן כיצד יכולה קבוצה להיות אקטיבית בנושא קליטת עלייה.

 מהלך  

1. חצי- שיר (5 דקות)
2. מידע על קליטת עלייה (10 דקות)
3. גן של מהגר- סרט (50 דקות)
4. דיון (20 דקות)
5. דוגמא לקבוצות שעושות זאת כיום +סיכום (5 דקות)

 תאור
חצי

משמיעים את השיר "חצי" מאת סדייל וקוראים יחד את המילים. לאחר ששמענו וקראנו שואלים את החניכים-

מה זה השיר הזה?

מי כתב אותו?

מה אתם יכולים להבין על הכותב?

איך הכותב מרגיש?

האם הרגשת הכותב משליכה על חברה רחבה יותר ממנו עצמו?

 מגיעים למסקנה כי הכותב הוא עולה חדש מבריה"מ לשעבר, הוא מרגיש חצוי ולא שלם כי החבר'ה לא מקבלת אותו. הוא לא יודע לגמרי לאן הוא שייך ומצב נפשי זה הופך אותו לאגרסיבי.

מסבירים לחניכים שהיום נדבר על מאפייני העולים, כיוון שחשוב לדעת קודם כל מי עומד לפניך לפני שמתעמקים בסוגיות שונות בחברה.

2. מידע על קליטת עלייה:

מצוטטים את מגילת העצמאות (ראה נספח)

מציינים את העובדה כי מדינת ישראל למעשה מושתת על עלייה לארץ, אם לא כן- לא הייתה לנו מדינה.  עליות היו לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל, אך אנו נתמקד בעליות האחרונות שהן- עליית יהודי אתיופיה והעלייה מבריה"מ לשעבר.

 העלייה מאתיופיה:

לפני שנת 1984 עולים לארץ מספר מועט של יהודים ואילו בשנת 84' מתחילה העלייה המאסיבית יותר מאתיופיה בשני מבצעים עיקריים: א. מבצע משה (1984-1985)  ב. מבצע שלמה (91')

היום בארץ ישנם כ-105,000 בני העדה האתיופית (זאת לאחר ילודה).

 העלייה מבריה"מ:

מתי? בשלהי 1989, עם התפוררות המשטר הסובייטי בבריה"מ, התחיל גל העלייה ההמונית מבריה"מ למדינת ישראל.

למה? התמוטטות המשטר הקומוניסטי והתפרקות בריה"מ כמעצמת- על בתחילת שנות ה- 90 שינתה את פני החיים בבריה"מ וגרמה לעלייה המואצת למדינת ישראל מכמה סיבות:

  1. פתיחת השערים-  לאחר שנים רבות בהן שערי ההגירה מבריה"מ היו סגורים והיה ניתוק בין קהילת יהודי ברית המועצות למדינת ישראל הותר לתושבי בריה"מ לשעבר להגר למדינות אחרות. שערי היציאה נפתחו על-ידי נשיא בריה"מ גורבצ'וב, שהנהיג מדיניות של פתיחות . כך יכלו היהודים בבריה"מ לשעבר לעלות לישראל או להגר למדינות אחרות. ארצות הברית הגבילה את הגירתם של אזרחי חבר המדינות לתחומה. ב-1989, בעקבות לחץ של ממשלת ישראל, הפסיק הממשל האמריקני להעניק זכויות לפליטים יהודיים בעלי אשרת כניסה לישראל (בניגוד לשנות ה-70), מה שבלם את האפשרות להגר לארצות הברית. לכן, לא נותרה בידי היהודים ברירה אלא להגר לישראל.
  2. המצב הכלכלי בחבר העמים הדרדר  כתוצאה מהמעבר מקומוניזם לכלכלה חופשית. אי-היציבות הכלכלית השפיעה לרעה על תחושת הביטחון האישי והכלכלי של יהודי חבר העמים.
  3. בשנים אלו התגברה האנטישמיות כלפי היהודים ברוסיה ובמדינות אחרות שהרכיבו בעבר את בריה"מ.

כמה? במהלך השנים 1989- 1999 עלו לישראל למעלה מ-  870  אלף עולים ממדינות חבר העמים. בסה"כ עד שנת 2001 עלו מחבר המדינות כמיליון עולים.

מעט על קליטת עלייה בארץ-
הקליטה בארץ: עליה זו נקלטה בשיטת 'הקליטה הישירה'. הוענק לעולים סיוע כספי, אך עליהם הוטלה החובה לשכור לעצמם דירה, להירשם לאולפן ולהשתלב עצמאית בחברה. בתחום התעסוקה העולים נקלטו במהירות יחסית: הממשלה תמכה כספית במעסיקים שהעסיקו עולים.

סל קליטה: סל הקליטה סייע לעולה בהוצאות מחייתו בתקופה הראשונה שלו בארץ. סל הקליטה כלל: דמי קיום, שכר דירה, דמי נסיעות וסיוע להחזקת ילדים במסגרות חינוך.התקציב בשלב הקליטה הראשונית מביא בחשבון הבטחת הכנסה לעולה ולמשפחה במשך מחצית השנה הראשונה לשהותו בארץ כדי שיכול להתפנות מכל תעסוקה ולהקדיש עצמו ללימודים באופן אינטנסיבי.

 יישובים: גל העלייה הגדול הביא עד מהרה למחסור חמור בדיור בישראל, ועולים רבים נותרו ללא קורת גג. כפתרון הוקמו כ- 430 אתרי קרוונים אשר הכילו 27 אלף קרוונים ומגורונים.לאחר תקופת מה התפזרו העולים ברחבי הארץ. מאמצי המדינה להפנות את העולים לאזורי הספר הביאו לכך שרק בעלי המעמד הסוציו אקונומי נמוך פנו לספר ואילו בעלי האמצעים התנגדו לכך ועברו להתגורר במקום לפי בחרתם – בעיקר בגוש דן. 46 אחוזים מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר נקלטו בצפון ובדרום, וחיזקו את הפריפריה. חיפה ואשדוד קלטו הכי הרבה עולים בשנים האחרונות, יותר מ-61 אלף, באר-שבע 51, בת-ים 45 אלף, נתניה וראשון לציון 40 אלף, תל-אביב 44 אלף איש.

אולפן עברית: האולפן ניתן בחינם לעולה בשלב קליטתו הראשונית. רובם המוחלט של העולים לא התמצא בלשון העברית עם בואו לארץ. האולפן נועד לספק מיומנויות הישרדות ומיומנויות התחברות תוך הקניית השפה. הוא אפשר לרכוש את השפה העברית במסגרת פורמאלית בשלבים שונים, ולעיתים- בתוכניות המותאמות לאוכלוסיות יעד שונות. כ350 אולפנים למבוגרים הופעלו בשנות התשעים ובהם 1,300 – 1,700 כיתות לימוד. האולפן ארך חמישה חודשים ובהם 500 שעות לימוד. מסגרת האולפן פעלה גם בקרב עולים תלמידי בית- הספר. בבתי ספר מרובי עולים הופעלו אולפנים בית-ספריים וכיתות קלט.

מתן הכשרה מקצועית: נערכו קורסים מקצועיים שונים  לצורך הכשרה, התאמה והסבת עולים אקדמאים לדרישות שוק העבודה בישראל. הקורסים  כללו רכיבים של הכשרה לשונית והכרת מונחים מקצועיים בעברית.

 3. גן של מהגר- סרט
מקרינים את הסרט גן של מהגר, דרכו ניתן בכל שלב של הסרט לעצור ולדבר על מודל ה-U התרבותי. מודל זה ממחיש מה עובר על עולה חדש.

ה u התרבותית
א.שלב האידיאליזציה/ האופוריה: שלב זה מתחיל זמן מה לפני ההגירה ומשך ימים עד חודש אחריה. הוא מתאפיין בראיה אידיאלית של הארץ החדשה ושל האפשרויות הגלומות בה, לעומת המגבלות והקשיים בארץ המוצא. ככל שההשקעה הרגשית בהגירה היתה רבה יותר, כן גוברת עוצמת התחושה הזו. ("איזה מזג אויר נפלא יש כאן", "האנשים פה ממש נפלאים", כמה טוב להרגיש בין יהודים" וכו'). בדרך כלל מתאלמים מקשיים, נמנעים מהתמודדות עם קונפליקטים, ויש מוטיבציה רבה להצליח.

ב.שלב הביקורת / הכעס: שלב זה מופיע זמן מה לאחר ההגירה ונשך עשר שנים מספר. המהגר מתפכח מהאידיליה ונעשה מודע למגבלות סביבתו החדשה. בדרך כלל מתחילים להעלות ביקורת על רוב הנושאים, ולהיזכר במה שהיה טוב בארץ המוצא. ("כולם פה וולגרים וחסרי תרבות", הבירוקרטיה פה נוראית" וכו'). לפעמים קשה בשלב הזה לקבל עזרה, ויש כעס רב על החברה ועל הפרטים בה.

*אצל בני נוער יכולה להווסף גם כעס על המבוגרים שהביאו לכאן, ולא יודעים לפטור את הבעיות, ואף ניתור מהם.

ג.שלב הדיכאון/ ההלם התרבותי: הכעס שהופנה בשלב הקודם כלפי החברה החדשה, מופנה עתה פנימה. המהגר מכיר עתה בערך הדברים שהותיר מאחור. געגועיו גוברים, מופיעות תחושות של עצב, פסיביות, עייפות, חרדה ובכי, פתאום לא בטוחים שאנחנו רוצים להשאר. ("אילו הייתי נשאר דם, הייתי יכול להרוויח מיליונים", "אני לעולם לא אשתלב פה, זה לא בשבילי").

 מכאן יש שתי אפשרויות:

1) נטישה / פרישה: קשיי ההסתגלות עמוקים מאוד, אין לי כוחות לצאת מהמצב הזה, או עזרה מבחוץ. אני עוזב את כל המסגרות כי שום דבר כאן לא מתאים לי, אסגר עם מעט האנשים שנמצאים במצב דומה לי, או אשר לבד. אופציה לחזרה לארץ המוצא, או אפילו הדרדרות.

2) הסתגלות, השתלבות: השתלבות ותחושת שייכות יחד עם הכרות החסרונות, והאכזבות. אני שולט בשפה, יש לי פה חברים, ואני מרגיש חלק.

  1.    דיון

לאחר הסרט ננהל דיון עם החניכים-

אז מה עובר על עולה חדש כשהוא עולה לארץ?

מהי תרומת העולים לחברה?

כיצד החברה הישראלית קולטת את העולים שלה?

מהו "סל קליטה חברתי" אידיאלי- כיצד נכון לקלוט את העולים?

מהו יחס החברה הישראלית כלפי העולים מאתיופיה? ומה כלפי העולים מבריה"מ לשעבר?

האם ישנה גזענות כלפי העולים היום בארץ?

איך נכון ליצור את החיבור? איך יוצרים אינטגרציה?

מה גרם לכם הסרט לחשוב?

האם אתם מכירים מספיק את אוכלוסיית העולים?

האם החניכים שלכם מכירים מספיק את אוכלוסיית העולים?

האם קבוצה של בני המושבים יכולה לקחת חלק אקטיבי בקליטת העלייה?

  קבוצות העוסקות בכך היום +סיכום:

ניתן לחניכים דוגמאות למספר קבוצות או מרכזים העוסקים כיום בקליטת עלייה:

מרכז אדיס- מרכז הנמצא בחדרה בו עובדים חברי גרעין נח"ל של בני המושבים וכן יש למרכז גרעינר צמוד על בני המושבים (מועצה איזורית מנשה). מטרת המרכז להוות חלק עיקרי בחיי התרבות, הפנאי והחינוך של הקהילה האתיופית בחדרה ומתקיימים בו פעילויות, חוגים וערבים גם לצעירי הקהילה וגם למבוגרים.

שבט צופי שבא- שבט בצופים המיועד לבני העדה האתיופית, חברי ההנהגה לוקחים חלק בפעילות חברתית נגד גזענות ולקידום העולים בשבטים השונים של הצופים.

יד לאחים- מרכז המלמד יהדות ומורשת ישראל לצעירים ומבוגרים בני העדה האתיופית וכן עולים מבריה"מ לשעבר.

גרעין איתן- גרעין של החברה למתנ"סים, אליו יוצאים בעיקר בני עולים.

 לסיכום- מדברים עם החניכים על כך שכל קבוצה יכולה להשתלב באופן אקטיבי במרכזי קליטה, בערים שונות ובשכונות בהן יש ריכוז של עולים ובני עולים.

גם אם לא יבחרו לעסוק בכך בעתיד, בתור גרעינרים כדאי להם לתת אמירה ולנסות להפגיש בין חניכים שלהם לאוכלוסיית העולים וכן ליצור שיח על קבלת השונה ופלורליזם.

רשימת ציוד

שיר- חצי מאת סדייל

סרט- גן של מהגר מאת דניאל בן סימון

 נספחים
"…לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצד והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון,  לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;  ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות…

… אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל…."  (מתוך- מגילת העצמאות).


מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על נושא קליטת עלייה סמינר קבוצה 2012

  1. פינגבאק: סמינר קבוצה "טוב לנו יחד" 2012 | פתיליה

  2. פינגבאק: סמינר קבוצה | פתיליה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s