הוא אמר לה \ י.ח. ברנר

אמי! אל תניאיני מדרכי, אשר אני הולך עליה.   אל תעצרי בי; אל תרבי מעצורים על כל המעצורים והחוחים הקשים הסובבים אותי והמעכבים אותי עד בלי די.   אל תשפכי דמעות לעיני על דם לבי הקרוש.   אל-נא תעמדי על הסף, אל נא תשׂוֹכּי בידך על המוצא, אל-נא תסגרי הדלת מלפני.   כי אין עצה ואין תחבולה: אני צריך ללכת.

 אני צריך ללכת.   לא מצוָה אני מקיים בזה; לא חובה אני עושה: אין חובות עלי ואיני משועבד לשום דבר.   איני יכול לבלי ללכת.   חיי אינם חיים, אם לא אלך.   בינתי תסתתר, אם לא אלך.   בינתי מסתתרת גם בהגיגי בלבד על אפשרות אי-ההליכה.  בינתי מסתתרת לזכר המלות: אילו, אלמלא, אפשר, יוכל היות – גרידא.  בינתי מסתתרת לשמע הדבר, כי ישׁ לא מהַלכים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הוא אמר לה \ י.ח. ברנר

  1. פינגבאק: שיח דורות – התמודדות על שינוי המציאות | פתיליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s