פרוטוקול – סב"א – רכבת

בית הדין הארצי לעבודה – סב"א 9685-07-12 – 1 08 יולי 2012
(להורדת קובץ מעוצב: פרוטוקול בית הדין לעבודה – וועד עובדי הרכבת)

1. ארגון כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

2.  ועד עובדי רכבת ישראל

המבקשים

 1. רכבת ישראל בע"מ

2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה

המשיבות

בפני: הנשיאה נילי ארד, סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט ליבנה,

נציג ציבור (עובדים) מר שלום חבשוש, נציג ציבור (מעבידים) מר יורם בליזובסקי

בשם המבקש 1: עו"ד איתי סבירסקי ועו"ד איאן יפה

בשם המבקש 2: עו"ד שירן לרנר, עו"ד זוהר גיפס ועו"ד סיגל פעיל

בשם המשיבה 1: עו"ד גדעון רובין, עו"ד אלון עזרא ועו"ד ליאור בונר

בשם המשיבה 2: עו"ד אורנה לין, עו"ד מיכל שטיין, עו"ד ורד בר, עו"ד מאיה אלתרמן-

פרי, עו"ד מירי מלכי

 פרוטוקול

 בית הדין: הבנו מכתבי הטענות, כולל שלכם, שקיים כיום מתווה של מו"מ להסכם קיבוצי, בשלב מתקדם, אנחנו הבנו גם מטיעוני ההסתדרות שניתן אישור הממונה על השכר להסכם זה. האם אתם מאשרים שמתווה זה מקובל עליכם? שכן אתם מבקשים לבוא בנעלי הארגון הנושא והנותן, ולנהל את המו"מ לקראת חתימה על הסכם. מהי עמדתכם בהתחשב לכך שכיום ההסתדרות הכללית נמצאת כיום במו"מ עם הנהלת הרכבת לקראת חתימת הסכם קיבוצי?

 עו"ד סבירקסקי: כמצוין בבקשה, הכוונה של ארגון כוח לעובדים וועד העובדים מטעמו,

היא להמשיך בדיוק מאותה נקודה שבה הופסקו המהלכים, הופסק המו"מ שהיה תחת כובע ההסתדרות. מבקשים להמשיך בדיוק מאותה נקודה תחת נעלי הארגון החדש, לאחר שיוכר כיציג. מתוך מגמה ברורה לשמר את היציבות במקום העבודה. ברור לנו הצורך הזה ביציבות מסויימת נוכח פני הדברים שמתנהלים בכלל ברכבת, ובפרט בשבועות האחרונים. ולכן אין כאן כוונה לפתוח את כל ההסכמות המהותיות מחדש ולהפוך בהן ולדון בהן, אלא להמשיך באותו המתווה.

 

בית הדין: מקובלות עליכם ההסכמות המהותיות למעשה?

עו"ד סבירסקי: כן. ההסכמות כמו שמתארת ההסתדרות, הושגו במאמץ משותף של

ההסתדרות ווועד העובדים שהיה שותף, מבחינת המומחיות שלו, והיה גורם דומיננטי. הוא מכיר את כל הפרטים ויודע לעשות את המלאכה. הוא זה שכרגע נשאר, כיוון שהעובדים בחרו בוועד, הוא זה שנשאר תחת "כוח לעובדים" להוביל את העניין הזה, כפי שייצג אותו עד עתה.

בית הדין: בהיבט המשפטי, הוועד הוא זה שבוחר לעצמו את הארגון היציג תחתיו הוא

פועל? הוא עבד עם ארגון אחד עד אמצע המו"מ וכעת בוחר ארגון אחר?

 

עו"ד סבירסקי: יש כאן בחירה אותנטית של עובדים, במקרה הזה מעל ל 1,000 עובדים

לממש כל אחד ואחד מהם, את זכותו האישית לעבור מארגון עובדים אחד למשנהו עקב

אכזבה כלפי המהלך של ההתסדרות, ביןהיתר בהדחת הוועד.

בית הדין: לא הייתה אכזבה מדרך ניהול המו"מ?

עו"ד סבירסקי: הגורם המשמעותי ביותר למעבר, ולא סתם המעבר התרחש סביב מועדים

מסויימים, הוא נובע מתסכול ואכזבה מיחס ההסתדרות לוועד ולעובדים. אני לא יכול

כאדם, לחתום על השיקולים של כל עובד ועובד בדיוק, ייתכן שעובד מסוים לא היה מרוצה מניהול המו"מ, באופן כללי האכזבה מהתנהלות ההסתדרות במועדים הללו היא שגרמה למעבר לארגון אחר.

בית הדין: אדוני אומר שוועד העובדים מוביל מהלך עם ההסתדרות, מנהלים מאבקים

במשך תקופה ממושכת, כפי שראינו בעובדות שהוצגו לנו, ובשלב מסוים הוועד נפרד כביכול, או מופרד מההסתדרות ואז הוא בוחר לעצמו ארגון יציג אחר?

 

עו"ד סבירסקי: התשובה היא שזה לא נכון. העובדים התרשמו מאוד לרעה מהיחס של

ההסתדרות אל הוועד, לא רק במועד ההדחה. מועד ההדחה היה סיום של מהלך שהחל

תקופה ממושכת לפני כן. כל צד התנהל כפי שהתנהל, ובסופו של דבר זה הגיע לשעת משבר

שעובדים רבים הכריעו שבעיניהם כך לא צריך להתנהג.

בית דין: אדוני מודע לפסיקה של בית הדין הארצי, במיוחד בעניין האונ' הפתוחה, בנוגע

לתקופת ניהול המו"מ המתקדם? לגבי ההיבט העובדתי, המתווה מה 27.3.12 גם היה בהסכמת הוועד, נכון?

עו"ד סבירסקי:כן.

בית הדין: מאז ועד ליוני 2012 הייתה חובת מו"מ בין ארגון העובדים להנהלת הרכבת בנוגע

למימוש המתווה, נכון?

עו"ד סבירסקי: נכון.

בית הדין: חובה זו קיימת עד היום. יש חובה של בית הדין האזורי שהורה לכם, ושל וועד

ביחסי עובד ומעביד לנסות להגיע להסכם.

עו"ד סיגל פעיל: לא בדיוק. למקרה שתי ההחלטות של נשיאת בית הדין האזורי, הוועד הוא זה שיזם את ההליך שנקבעו לו שתי ישיבות, מתוך הרגשה שההנהלה עכבה את המשך

המו"מ. האכזבה של העובדים לא הייתה רק בקשר להדחה. היא הייתה קודם לכן, וכפי

שאבי אדרי אמר ליו"ר הועד בבוקר יום רביעי הארור ההוא, אמר לה ששמע שעובדים

מתחילים לחתום על טפסים ולעבור לארגון כוח לעובדים. היא אמרה שהיא לא יודעת על זה.  האכזבה התחילה לפני כן.

בית הדין: טוענת ההסתדרות שנקבעו 4 מועדים לישיבת מו"מ, ולאף אחת מהן לא הופיע

הוועד, וכן שבדיון שהוכרז על ידי ההסתדרות עקב סכסוך קיבוצי, כתוצאה מכך שלפי

ההסתדרות המתווה מה 27.3.12 לא קויים על ידי הנהלת הרכבת, הגב' אדרעי לא הופיעה

לדיון?

 

עו"ד פעיל: יש שני דיונים, אחד מה 13.6 , שם נכחה יו"ר הוועד, זה הליך שיזם הוועד והוא זה שהרגיש את עצמו מקדם את המו"מ הרבה מעבר להסתדרות שהייתה אולי עסוקה בבחירות. לא היה זמן לבכירים בהסתדרות להיפגש עם עובדי הרכבת, ולקדם את המו"מ.

אפילו באותו יום רביעי התשובות היו "אני כרגע במשרד האוצר, אני אחזור אלייך", לגבי

הנושא המרכזי שעמד באותו יום רביעי, בסימן שאלה גדול לצוות המו"מ של העובדים. הוא פנה למר ניסנקורן, ומר אדרי, ושאל בנוגע לפגישה, ומר אדרי אמר לה, וזה כתוב בפרוטוקול וועדת המשמעת. לכל ישיבות המו"מ הופיע הוועד.

 

בית הדין: על רקע התשתית העובדתית שלפנינו, אתם אומרים שהובלתם את המו"מ ושאתם מייצגים את העובדים ושאתם רוצים לסיים את ההסכם הקיבוצי הגורלי לעובדי

הרכבת. אתם מכירים את הפסיקה שאומרת שכשיש ארגון יציג, ההסתדרות מייצגת שנים רבות את עובדי הרכבת, היו הסכמים קיבוציים רבים, מתפתחים לפי העניין, ובאמצע מו"מ מגיע ארגון אחר. אתם מכירים פסיקה כזו שארגון יכול להיכנס באמצע מו"מ כאשר אינו כופר בתכלית המו"מ?

עו"ד סבירסקי: הנחת המוצא היא שכן. נקודת המוצא שעובדים יכולים לעבור בחופשיות

מארגון לארגון בכל מועד, ובכך להחליף את הארגון היציג שלהם. באו פסקי דין בעניין

סונול, ולאחר מכן האונ' הפתוחה, ולבקשתנו הגבילו במידה מצומצמת את הזכות הזו. אמרו שבמקרים מסויימים לא ניתן לעבור באופן קיבוצי.

בית הדין: מה ההבדל בין הסיטואציה באונ' הפתוחה לסיטואציה שלנו?

 

עו"ד סבירסקי: מה שנקבע בפסק דין סונול והאונ' הפתוחה התייחס להתארגנות קיבוצית. אני מצטט מפסקת הסיכום בפסק דין סונול (מקריא).

בית הדין: השאלה היא האם לא מדובר על מקרה בו אין ארגון פורץ, ויש תחרות בין שני

ארגונים וצריך להחליט מי הארגון הראשי זה עניין אחד. כאן יש סיטואציה של ארגון יציג

שיושב היטב על מושבו, וארגון אחר נכנס באמצע המו"מ ורוצה לקחת את ההובלה.

 

עו"ד סבירסקי: לדעתנו זו סיטואציה שיש פחות להגן עליה. פסקי דין סונול והאונ' הפתוחה דיברו על החשיבות של התארגנות אפקטיבית הממומשת לראשונה. מדובר על מקומות עבודה לא מאורגנים שמתארגנים לראשונה, ואז הפסיקה אומרת שצריך לאפשר את מימוש הזכות באופן אפקטיבי, מתחילים להתארגן בפרק זמן סביר ואפשר להגיע להסכם קיבוצי.

כאן אנחנו במצב אחר לחלוטין – מצב בו ההסתדרות, במקרה של הרכבת, היא ארגון

עובדים מקדמת דנא, במשך עשרות שנים, עם הסכמים קיבוציים לרוב, ולכן במקרה זה לא צריך לדאוג שמא קבוצת עובדים שהתארגנה לראשונה לא תוכל להגיע למימוש אפקטיבי של הזכות שלה. עובדי הרכבת מיוצגים במשך שנים, והם הגיעו לארץ הטובה של הסכמים קיבוציים, ובנקודה זו רוצים להחליף ייצוג.

 

בית הדין: יש פסיקה בנוגע ליציבות ביחסי עבודה, יש גם מעביד ומעסיק, שצריך לדעת עם

מי הוא מדבר. כאשר המעסיק נמצא במו"מ עם ארגון יציג מבוסס שברור לו עם מי הוא

מדבר, וכעת הוא צריך לעמוד מול ארגון אחר שאיננו יודע מה ילד מתוכו. האם זו יציבות של יחסי עבודה?

 

עו"ד סבירסקי: היבט היציבות חשוב, אבל הוא לא מאפיל על הזכות החוקתית להתארגן,

שכוללת את הזכות, וזה באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, לבחור בארגון עובדים בכל עת לפי ההעדפה. ניתן להטיל על כך מגבלות מסויימות, סבירות, שאינן עולות על הנדרש.

 

בית הדין: לפי האונ' הפתוחה, אתם מחוייבים בשלושה תנאים: הוגנות, וודאות ויציבות.

לגבי יציבות והשפעה על מערך יחסי העבודה במשק דיברנו. לגבי וודאות, זה נוגע לעניין

המעביד שיודע מול מי הוא מנהל מו"מ ולגבי העובדים. לגבי ההוגנות, האם המקרה שלנו לא דומה לרכבת מו"מ שדוהרת לה במנהרה והיא מגיעה לישורת האחרונה, והיא רואה כבר את האור שבקצה המנהרה, ואז מתברר שהאור הזה זו רכבת כוח לעובדים עם הוועד הקודם האם זה מתיישב עם ההוגנות?

עו"ד פעיל: אתייחס להוגנות, ולאחר מכן לשני התנאים האחרים. שלושת התנאים הללו

מחייבים את ההכרה בארגון כוח לעובדים כארגון היציג. אדוני המשיל את העניין לרכבת

ומנהרה. משל הוא לרכבת דוהרת במנהרת המו"מ ורגע לפני האור היא מדיחה את הקטר,

ומבקשת להמשיך לדהור לשום מקום, בלי הקטר. העובדים הביעו אמון מלא ומוחלט בוועד שהם בחרו. הוועד הוא היה הגורם הדומיננטי, העיקרי והמרכזי במהלך כל המו"מ הזה.

תשומת לב בעניין זה גם שטיוטת ההסכם הקיבוצי שצירפנו להודעת העדכון, מדברת על

נציגות העובדים כנציגות משותפת, וועד העובדים ביחד עם ההסתדרות. בהקשר הזה שמירה על יציבות, וזה מה שהעובדים מבקשים, מחייבת את שימור הוועד הזה שהעובדים בחרו.

 

בית הדין: האם בחירות לוועד לא נעשו לאחר שההסתדרות הפכה לארגון היציג לפי תקנון ההסתדרות.

 

עו"ד פעיל: שני פסקי הדין המכוננים הללו דיברו על יחסי אמון, ואפילו יחסי אמון אישיים בנוגע למי שניהל את המו"מ. מי שניהל את המו"מ הזה היה קודם כל הוועד הזה שהוא זה שעמד והוא זה שבקי בפרטים, הוא בעצם היחיד שמכיר את כל פרטי ההסכם ויודע איך לנהל אותו והוא גם זה שגרם לחתימת המתווה קודם לכן. הוועד הזה מפי, באת כוחו, מדבר בעד עצמו. נושא זה לא שנוי במחלוקת, גם במהלך וועדת המשמעת מר אדרי אמר חזור ושנוה, שנכון, הוא צריך את הוועד הזה לידו, זה הוועד המקצועי הבקיא בפרטי ההסכם.

ולכן מבחינת הוגנות, יציבות, הגורם האפקטיבי זה צוות המו"מ, וזה הוועד שהודח, וזה היה הקש ששבר את גב הגמל, העובדים קצו בזה. ממה נפשך? מתי עובדים מותר להם לעבור ארגון עובדים? כשמדובר בהתארגנות פורצת, וחייבים לאפשר אפקטיביות במקרה זה. לכן, כדי שהנושא יהיה אפקטיבי נקבעה תקופת חסינות של שנה. כאן המקרה הפוך. שני דברים שונים מהותיים: האחד, לא רק שאין המדובר בארגון עובדים פורץ, זה ארגון עובדים קיים, ולא צריך לשמר אפקטיביות כדי שידעו שאי אפשר להחליף ארגונים השכם וערב. המדובר בארגון עובדים שסרח והדיח את הוועד שלנו, כדי לשמור על עצמו. כאן יש נושא אחר לחלוטין – אין הסכם קיבוצי, יש מסמך הבנות. אפילו למסמך ההבנות אין צדדים. מפנה למסמך ממרץ. יושב כאן ארגון עובדים חדש, ווועד עובדים שהוא הגורם היציג, המוכר האפקטיבי, גם לדעתו של ארגון העובדים השני, הוא הגורם שיציבותו נדרשת. ההסתדרות מבקשת למנות וועד חדש, חלקו חבר בכוח לעובדים, איש ממנו לא בקי בפרטי ההסכם וישב במו"מ, איש לא קרא את טיוטות ההסכם הקיבוצי, וחלק ממנו מנהלים שיש בעניינם ניגוד עניינים. העובדים מבקשים את הוועד שההסתדרות נתנה לו צל"שים בבוקר יום רביעי ובערב הדיחה אותו. לעובדים מותר לעבור ארגון. לא מדובר על 300 עובדים וועד כל יכול. זה ארגון בן כ 2,000 עובדים, ובמהלך של ימים לא מועטים עברו למעלה מ 51% , שאצל כבודכם מופקדים כרגע 1,073 טפסים וברשותנו כעת עוד בסביבות 50 טפסים חתומים. הבאנו תצהיר של עובד שאויים שאם יעיז, וזו הזדמנות אחרונה שניתנה על ידי ההסתדרות להתחרט.

המסמכים כאן מחזקים את הטענות.

 

בית הדין: אתם מכירים את העניין של מניעת חברות כפולה ונוגדת. האם הוגשו מסמכים

כלשהם של ביטול החברות בהסתדרות?

 

עו"ד פעיל: הגשנו אותם לבית הדין.

 

בית הדין: לא מספיק לכתוב בטופס שלכם שהוא לא רוצה להיות. הוא חבר בארגון עובדים. הם צריכים למסור, וישנה דרך ברורה איך עובד מודיע לארגון שלו שהוא מבטל חברותו בהסתדרות ועובר לכוח לעובדים. לטענת ההסתדרות לא קיבלו הודעה אחת כזו ישירות להסתדרות על ידי העובדים.

עו"ד סבירסקי: בסמוך לכל הודעות ההצטרפות לכוח לעובדים נחתמו הודעות ביטול

להסתדרות, החתומות על ידי העובד ומופנות להסתדרות.

בית הדין: שלחתם אותם להסתדרות?

עו"ד סבירסקי: ההודעות האלה נחתמו כדת וכדין והיו רלוונטיות במועד הודעת הנהלת הרכבת על היציגות. בשל הלחץ והחשש מאיומים כבדים שקורים ומתרחשים בימים אלו,

שקלנו והתלבטנו מה לעשות בעניין זה והחלטנו למסור את זה לכבודכם, כדי שכבודכם

יכניסו עניין זה לתוקף. במהלך הדברים הקיצוני, הוגש תצהיר היום שמתאר אלו איומים

נעשו, ויש מאות מקרים כמוהו, ונוכל לפרוס מסכת זו לפני בית הדין, נבקש שהודעות

הביטול תחשבנה כאילו נמסרו להסתדרות ביום ההודעה על הנציגות. הן נמסרו לבית הדין בשלב הזה, וביקשנו לשמור על חיסיון מבית הדין.

בית הדין: אלה עובדים רציניים שמכירים את זכויותיהם, בן אדם שמודיע להסתדרות, לא אחד ושניים, אלא מסה כזו של אלף וכמה עובדים, אם כולם ישלחו הודעות להסתדרות, הדעת נותנת שהנהלת הרכבת לא תפעיל איומים על כזו כמות. בית הדין אינו אפוטרופוס לדברים האלה. הייתם צריכים לעמוד בראש זקוף, ולהציג את המסמכים להסתדרות ולקחת אחריות.

 

עו"ד פעיל: המציאות שגבירתי מתארת, היא המציאות הרצויה והשפויה, לצערנו היא עוד

נדבך חדש אולי בעניין שעומד בפניכם. יש כאן בפני כבודכם שילוב ידיים של המעסיק ושל

ארגון עובדים הגדול במדינה, שבכוח משולב ובסדרה גדולה של מעשים שאת חלקם תיארנו בפני כבודכם, מעשים שבמצטבר וכל אחד לחוד, לא ניתן להתעלם מהם. למשל, לעניין שעובדים מבקשים שהמסמכים יועברו ישירות למשרד עורכי הדין, להיות מוחזקים אצלי במשרד ולאחר מכן ישירות לבית הדין, וביקשנו בקשה לחיסיון, והסברנו מדוע. לו זו הייתה טענה מיתממת, כפי שבית הדין מלמד בשאלותיו…

 

בית הדין: לוקחים מסה של אלף ומשהו הודעות ונותנים להסתדרות – מה יקרה?

עו"ד פעיל: מה שקרה הוא הדבר הבא, קודם כל מי שהעיז לומר בפה מלא שהוא עבר לכוח לעובדים, נפגע באופן ישיר. למשל, ברגע שבו ההסתדרות ביחד עם הנהלת הרכבת חשבו, חשדו, שהוועד הזה, יש לו עמדה שאומרת שהם שוקלים לעבור לכוח לעובדים, ביחד, גם ההסתדרות שפעלה להדיח להשעות מיידית, וביחד באותו הרגע ההנהלה פעלה לנעול את הדלתות, לאסור את הכניסה לעבודה, לנתק את הטלפונים ואת הדוא"ל לעובדים. ביום שישי אחרון, נציגי ההסתדרות בלי הזמנה מראש ובלי תיאום, התפזרו בכל הארץ, מבאר שבע עד חיפה ובמרכז, על כל העובדים שידעו שהם עוברים לכוח לעובדים, בלי הזמנה דפקו בדלת הבית, וחלק מהפגישות מוקלטות. אחד ממי שנתן תצהיר כאן אומר, והבאנו את המסמך שאומר שההסתדרות ביחד עם עובד הנהלה ביקשו להחתים את העובד על הנייר הבא: אתה תקבל תוספת של 10% , אבל תחזיר אותה אם לא ייחתם הסכם קיבוצי רק עם ההסתדרות. בבית הדין האזורי, הקשה בית הדין מכוח איזה תקנון אתם עובדים, וחברתי, נכשלה מלענות לכל התשובות האלה, הגיע תורם של העובדים. ההחתמות של ה 10% הופסקו וישנן רשימות שחורות. יש לי כבוד גדול לייצג את העובדים, והמסה היא כאן, אולם כשהם במקום העבודה ונאסר עליהם הקשר אחד עם השני זה עניין אחר. נאסרה הכניסה על וועד העובדים למקום העובדה, על ידי המאבטח, יש לנו הקלטה של זה. משזה המצב, ומזכירת מנכ"ל הרכבת מדבררת את המנשרים של אבי אדרי לכל העובדים, הם קיבלו מסר חד משמעי – או שאתה עובר עד סוף השבוע, או שאתה ברשימה אדומה ופרנסתך בסכנה. הוועד קיבל זימונים לוועדות משמעת, אין לחץ. אפילו כתוב שנחכה להכרעת בית הדין. מה הלחץ להעמיד את וועד עובדי הרכבת – שהוא מנוסה אבל גם בני אדם. אם חד הורית, שצריכה את מקום הפרנסה. אני לא ידעתי, אבל המציאות הפכה להיות מציאות חולמנית שבה כל עובד יכול לעבור מההסתדרות, מסתבר שצריך להיות אדם אמיץ, איתן, צריך לקבל מייד חיזוקים, מכיוון שגם העובדים החזקים של רכבת ישראל, כרגע מרגישים שלעזוב את ההסתדרות הזו שאמורה להגן עליהם, זה פחד אלוהים. המילים "פחד אלוהים" נאמרו מפי כבר בבית הדין האזורי לפני כמה ימים, שחברתי אמרה מה לדעתה. אנו עוסקים בדיני נפשות. העובדים יושבים, ולאור האיום המשולב מהנהלת הרכבת וההסתדרות, שאם יעברו דמם בראשם, אנו מדברים על דיני נפשות.

 

עו"ד סבירסקי: בהקשר המשפטי, בפסק דין האונ' הפתוחה, כבודכם הכרתם במצב שבו

בשל החשש מאיומים, סופרים חברים שהצטרפו להסתדרות ולא שלחו הודעות ביטול בזמן.

בית הדין: כל מה שאתם טוענים, אתם עושים באופן יפה וטוב. רצים לבית הדין האזורי.

עושים, ולעובדים יש הגנה בחוק, ואי אפשר להגיד שיש פחד ומורא, יש בית דין אזורי, פניתם אליו, הוא יברר את העובדות.

עו"ד סבירסקי: עד שהדברים האלה קורים אנשים מפחדים.

בית הדין: במקום שיתקדמו עם הסכם קיבוצי ויסיימו אותו, ויתנו לכל העובדים את המצב המיטבי, אז עכשיו מה שקורה ולכך מכוון בית הדין שלנו, העובדים נמצאים במבוכה, המעביד אינו יודע עם מי הוא מדבר, כאשר מזמן היה ניתן לחתום על הסכם, כולל כל ההטבות.

 

עו"ד סבירסקי: מדובר על נושא היציבות. האמירה שלכם מכוונת לכך, שבסופו של יום לא ניתן יהיה להחליף ארגון יציג, שהרי ממה נפשך, הנושא של מו"מ מנוהל כל הזמן. לפעמים נמשך 3 שנים על הסכם ענק, ולפעמים מו"מ קטן על סוגיות שונות. צריך לאפשר לעובדים את היכולת להחליף ארגון בוודאי שכאן יש ארגון שלא חוששים לעצם זכות ההתארגנות שלו. לעניין ההוגנות, אני חושב שהדבר ההוגן ביותר הוא לתת לעובדים לבחור, ברגע שהם בוחרים.

 

בית הדין: האם אנחנו בתקופה שלפני הספירה? כלומר, כל עוד תקופת ספירת הקולות רלוונטית, רק כאשר ייתכן שבאמת יקום ארגון אחר שיטען ליציגות ואין מדובר בתקופת חסינות של הארגון הקודם. ככל שמדובר בתקופת חסינות, לא יקום ארגון אחר?

עו"ד סבירסקי: החסינות לא רלוונטית להתארגנות שאינה ראשונית.

 

בית הדין: בנוסף, מבחינתנו, ואנו גם לא יודעים, בכל ההליכים הפרטניים של יחס כזה או אחר לעובדים, זה עניין של בית הדין האזורי. האם אנחנו יכולים להתערב?

 

עו"ד סבירסקי: גם אם הסמכות העניינית היא של בית הדין האזורי לעבודה, לא ניתן להתעלם מהשפעת הדברים האלה על נושא היציגות. זה לא אומר שאין כללים, צריך כללים.

כאשר קובעים כללים אלו צריך להתייחס לדבר הזה ברגע, למשל, בקשר להודעות הביטול

או ניהול בחירות להבדיל מספירה.

 

בית הדין: עניין שני – האם זה לא בעייתי שארגון עובדים שרק טוען כאילו הוא ארגון

עובדים יציג, פועל בשטח כארגון יציג. חברי הוועד פועלים כארגון יציג, ולנסות לשכנע כך או אחרת?

עו"ד פעיל: ייחודיותו של התיק זה היא בין היתר בקשר לעיתוי שבו אנחנו נמצאים לפני כבודכם, עיתוי בו עובדים טוענים באמצעותנו שמופעלים עליהם לחצים לא לגיטימיים ולא שגרתיים. כשארגון עובדים, יש לו טפסים ברשותו של מרבית העובדים הוא הארגון היציג.

בית הדין: כל העניין של הצטרפות וביטול חברות, מקדמת דנא פסקת בית הדין באה להגיד שאנחנו רוצים להיות משוכנעים אכן ביטל את חברותו בארגון הקודם ועבר מרצון חופשי ואמיתי, ולכן הוא מצטרף ומודיע לארגון האחר שהוא מבטל. אתם כל הזמן מציגים כאילו איזה גוף נוראי ואיום ההסתדרות הזו, אולי זה הפוך, אולי העובדים הרגישו לחוצים מהחברים שלכם שבאו ואמרו להם לחתום, כי אחרת יהיה נורא ואיום, והם לא רוצים להשתחרר מההסתדרות. לכן צריך אקט כפול, וזה מה שבית הדין הארצי אמר בפסיקה.

 

עו"ד סבירסקי: האם המחשבה שהעובדים ביקשו שבכל מקרה לא יישלח מכתב ביטול?

בית הדין: חברתי אומרת שאותה עמידה על טיעון של לחץ לכאן יכולה להיות על לחץ לשם.

הדבר היחיד שמבטא את רצונו של העובד זה לקחת מכתב ולבוא להסתדרות ולומר שהחליט לעזוב?

 

עו"ד פעיל: אני מסכימה לחלוטין. ההסתדרות לא טוענת שארגון כוח לעובדים הפעיל לחץ על העובדים.

 

בית הדין: הכוונה לחברי הוועד ולא לארגון כוח לעובדים. אנחנו נדע שאלף וכמה עובדים, מאמינים שהם רוצים להשתחרר מההסתדרות ולבטל את החברות שלהם, כולם יקומו ויישלחו מכתב.

 

עו"ד פעיל: יכול להיות מצב, ואני מבקשת לא לשלול על הסף מצב אפשרי שנטען לפני בית הדין, מצב שבו שקורה בשטח, ולא נטען ההיפך. יש טענה בעלמא.

בית הדין: למה שלכם לא בעלמא ושלהם כן?

 

עו"ד פעיל: בכבוד אדיר אומר, יש כאן שני כוחות שפועלים בצוותא ואלה שני הארגונים החזקים במשק שפועלים ביחד. ולכל הכבוד לאלף וכמה עובדים ביחד, הם עובדים ואין להם אכסניה להיות בצוותא חדא ואין להם את הקשר כמו שיש להסתדרות, ולכן ביקשנו את הדבר זה. לא ביקשנו להסתיר טפסי ביטול. אם היינו מבקשים להתייחס אלינו ברצינות ולומר שהעובדים מפחדים לחתום על ביטול, זה היה דבר אחד, לכן הגשנו לבית הדין את הטפסים.

בית הדין: הגשתם טפסים בהם יש חתימות של העובדים על כך שהם מבטלים את חברותם בהסתדרות. ואתם מבקשים שבית הדין יתן דעתו על הטפסים האלה ויספור אותם.

 

עו"ד סבירסקי: כן. דברים קורים כאן במהירות גדולה. רק ברביעי הייתה ההודעה על

היציגות. הסברנו ואנחנו עומדים מאחורי הטיעון בנוגע לטפסי הביטול. אם בית הדין מחליט שמצב כזה, בנסיבות שתיארנו, הוא בלתי כביל וטפסים כאלו חייבים להיות מוגשים להסתדרות, אנחנו נעשה זאת במיידית. בנוסף, בית הדין אמר שיש טענות משני הצדדים ואיך נדע מי הצד הנכון. גם אם נניח מצדכם יש כאן התלבטות כזו או אחרת, אנו חושבים שיכולה להיות סיטואציה שבשל קשיים שונים, טכניים ומהותיים, להכריע בנושא של טפסים, תורו על קיום בחירות.

בית הדין: לפני שנכנסים לעניין המספר ולפני שנכנסים לעניין טענת ההתנכלות, לגבי שאלת היציגות, היא עומדת כאן נוכח העובדה המוסכמת עליכם שאתם טוענים להיותכם ארגון יציג במהלך המו"מ, ואז השאלה היא שוב, איך זה עומד עם התכליות והתנאים של הוגנות, ודאות ויציבות?

עו"ד סבירסקי: נקודת המוצא צריכה להיות זכות חוקתית להתאגד, כולל נקודת המוצא של אפשרות למעבר עובדים מארגון לארגון. אנחנו כארגון עומדים תחת אותה סכנה, יום יום,שעה שעה. נושא המו"מ אינו חריג והוא מתקיים כל העת. ככל שבית הדין יגביל עוד ועוד את האפשרות לעבור בנקודות שונות מארגון לארגון נמצא כאן כמגבילים זכות חוקתית.

בית הדין: הוועד לא נבחר לכשעצמו, הוא נבחר במסגרת ארגון העובדים?

עו"ד סבירסקי: על ידי העובדים, במסגרת ארגון העובדים היציג.

בית הדין: הועד חייב במרות ארגון העובדים במסגרתו נבחר?

 

עו"ד סבירסקי: נכון, כל עוד הוא הארגון היציג.

 

עו"ד פעיל: קיומו של מו"מ אינן מילות קסם, שבאות לשלול את האפשרות מהעובדים גם כשיש מו"מ לבחור לעבור לארגון אחר. במהלך מו"מ, לא רק כפי שבית הדין הקשה, כלפי המעסיק, הגינות, וודאות ויציבות, אלא כלפי העובדים. צריך לבחון האם במהלך המו"מ יש גוף שטוען, לא בחוסר אחריות, אלא עם אותו גוף מוכר, שהוא הוועד שהעובדים בחרו בו ובקו שלו לכל אורך הדרך, אז אם במהלך מו"מ כפי שאנו טוענים, איבד הארגון היציג הזה את אמון העובדים, אדרבא, זו תקופה חשובה יותר כדי שעובדים יגידו "לא עוד", ויוכלו לעבור לארגון אחר. כמובן, בהתייחס לעובדה שיש כניסה לנעלי אותו וועד שהעובדים נותנים בו אמון. אין ארגון יציג בלי עובדים. וכפי, שכאן זה בא לראשונה לידי ביטוי, העובדים מבקשים לומר שאבדו אמון בארגון כזה, ובעיצומו של מו"מ הוא לא יכול לייצג אותו, ערב חתימה על הסכם קיבוצי. יש וועד הבקי בהסכם, לא נטרוף את הקלפים, המומנטום משמעותי. הכללים הקדושים שבין ארגון עובדים, ועד עובדים והעובדים.

בית הדין: אתם אומרים שהקטר המוביל הוא למעשה הוועד? הוועד הזה רוצה להמשיך

ולהוביל את המו"מ תחת גלימה אחרת, והיא של כוח לעובדים?

 

עו"ד סבירסקי: יש הבדל בין המהלך של העובדים, ציבור העובדים, לבין וועד העובדים. הקטר שמוביל את המהלך של החלפת ארגון יציג הוא העובדים.

בית הדין: התחלת בגלל האכזבה של הוועד.

עו"ד סבירסקי: לעניין היציבות, הוועד הוא זה שמנהל את המו"מ, ומבחינת המו"מ זה אותם אנשים, הוועד אינו הקטר. כל האפשרות להחלפת ארגון היציג, גם ברגע האחרון של המו"מ, זה בהתייחס להתארגנות שאינה ראשונית. קיבלנו את תגובת ההסתדרות בשעה 14:00, בדרך לבית הדין, והספקנו לעיין בה איך שהספקנו. אחת הטענות שעלתה שם ואליה אני רוצה להתייחס, היא בנוגע להצטרפות לא אותנטית, מהלך קיבוצי שכזה שבגלל הנסיבות שבו צריך לשלול את הצטרפותם של אלף ומשהו העובדים. אני מניח שכיוונו לפסק הדין בעניין הרופאים המתמחים. אני חושב שזו טענה בעייתית ואי אפשר לשלול הצטרפות אישית של למעלה מאלף עובדים, וניתן לבדוק את זה, שכל אחד חתם מרצונו החופשי על הטפסים. אם נלך במדרון הזה, זה מדרון חלקלק ובעייתי, שבו כל פעם שיוחלף ארגון יציג ייטען שזה בגלל סיבות לא אותנטיות.

בית הדין: הטענה העיקרית היא זו, אין שוללים שיש כאן מהלך, שהחלפת הארגון נעשית בעיצומו של מו"מ לפי מתווה מאושר על ידי הממונה על השכר. אלא שהעובדים איבדו אמון בהסתדרות הכללית, והם אומרים שיפה שעה אחת קודם, מי מייצג אותנו עכשיו? מצד שני, אומרים שהוועד שנבחר תחת כנפי ההסתדרות איבד את האמון, התנהגו אליו בצורה קשה, והוא נכון ורוצה להוביל את המשך המו"מ לסיומו. בנוסף, נטען שמופעל על העובדים לחץ ואיומים בהשתתפות ההסתדרות הכללית, שעושה יד אחת עם המעסיק, ולכן העובדים יראים פוחדים וחוששים מלהציג את הטפסים שהפקידו בבית הדין. מה עמדתכם לגבי מעמד בית הדין כבודק של הטפסים.

 

עו"ד ארנה לין: לא יימצא פסק דין בנוגע לסיטואציה כזו כמו שלנו. אני לא מתכוונת לחזור כמעט בכלל על מה שטענו, כי כתבנו את מה שטענו. אתייחס לשאלות בית הדין. איך זה שבמשך שנה וחצי כשההסתדרות שוכבת על כל גדר אפשרית, במאבק מר, עם מעסיק נוקשה מאוד, שאינה עושה איתו יד אחת ולו לרגע, העובדים לא מאבדים לרגע את האמון בהסתדרות, שנה וחצי – שבעה סכסוכי עבודה. ההסתדרות מבליגה על התנהגות סוררת לא פעם של וועד העובדים בשביל שמירה על התכלית של הסכסוך של המו"מ, של ההישגים לעובדים, ולא מתחשבנת עם העובדים כל זמן שסכסוך העבודה קיים ופעיל. כתוצאה מזה, נחתם בסופו של דבר, אחרי ביזיונות בית הדין, ועלבונות שלא נתקלנו בהם מעולם כלפי בית הדין, ולזה יש השלכה ישירה על יחסי העבודה, מגיעים למתווה מוסכם, שבאופן צמוד מלווה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקובע בהחלטה שיפוטית איך בדיוק ינוהל המו"מ, ולא ארחיב, וכל זה כדי להסביר לכם עד כמה קרובים לסוף ,עד כמה אנחנו בדקה התשעים לפני חתימה על הסכם קיבוצי. במשך כל התקופה הזו, מצד הוועד והעובדים, לצורך אידיאולוגיה הראויה בפני עצמה של דמוקרטיה אצל ארגוני עובדים, בשום רגע אין בעיית אמון, יש בעייה קשה של שליטה בהסתדרות על הוועד, אבל ההסתדרות עומדת בדבר הזה, ההסתדרות עושה הכל כדי שהיא תילחם רק במקום אחד שהיא צריכה להילחם, נגד המעסיק, מול המעסיק. נחתם המתווה שמוסכם גם על הוועד. לכאורה, לפי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבוע מפריד בין חתימת המתווה לבין ההסכם הקיבוצי. זה לכאורה, סוף הסכסוך, לפחות סוף הסכסוך הפעיל, הקשה. זה שצריך מו"מ זה נכון. סוף הסכסוך מול המעביד. סוף הרגעים המאוד טעונים, כי עכשיו יושבים למו"מ. ואז, ביום רביעי, בלי להיכנס לפרטים, מסתבר להסתדרות, למר ניסנקורן ומר אדרי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר איגוד התחבורה, שהוועד הפר פעם נוספת את החלטת כב' הנשיאה בתל אביב ואת המתווה, בכך שלא יבוא להמשך המו"מ. אומר מר אדרי ומנסה מר ניסנקורן, לומר לוועד שהם מומחים ושצריך אותם למו"מ, והם אומרים שלא יבואו למו"מ. מדוע? אפשר לבחור בין זה שבאותו יום רביעי ההנהלה שהיא לא סרה למרות ההסתדרות ולא מתאמת דבר עם ההסתדרות היא מתקינה מכשירי איתורן ברכבים, ורק ברכבי הוועד, לא נותנים להתקין את האיתורן. אומרת יו"ר הועד בסדרת טלפונים למזכירות האגף לאיגוד מקצועי, אחרי שההנהלה ניתקה את ה"פזומט", כיוון שלא ניתן היה להתקין את מכשיר האיתורן, שלא עוקב אחרי המכונית אלא רק מוודא שהוא נמצא בחנייה שם הוא צריך להימצא, בסדרה של טלפונים היא אומרת שאם לא תיפגש היום עם עופר עיני והפזומט לא ישוב עד השעה אחת, הרכבות יעמדו. ואז אומרים לה שאי אפשר לסדר פגישה עם עופר עיני אבל אפשר לסדר פגישה עם מר ניסנקורן. זו אפשרות אחת, האחרת, זה שיו"ר הוועד אומרת, אני לא רוצה להיכנס למו"מ על ההסכם הקיבוצי כי יש לה תנאים נוספים, כאשר כב' הנשיאה אמרה "בלי תנאים מוקדמים". האפשרות השלישית היא שוועד העובדים לא רוצה להגיע לחתימת הסכם קיבוצי, כי הוא רוצה שהסכסוך יימשך.

בית הדין: הם יכולים לטעון שיש אפשרות רביעית. שכפי שנעשית החתימה היא לא נראית להם לגופו של עניין?

 

עו"ד ארנה לין: יש לנו בעיה קלה, דברים שנכתבים לחוד, טיעונים לחוד בבית המשפט, וזה תלוי לפני איזו ערכאה. מה שכתוב בבקשה אצלכם, זה שרוצים להמשיך את המתווה. מעבר לזה שרוצים להמשיך את המתווה, לא נטען שיש בעיה עם המתווה וההסכם הקיבוצי, רוצים לכאורה להמשיך את המתווה. יותר מזה, הרי שוב אני אומרת, יש החלטה מפורטת איך עוברים מהמתווה להסכם הקיבוצי. איש לא טען, אלא מיד לאחר ההדחה, שיש בעיה עם פסק הדין, המתווה, שיש בעיה עם המו"מ שעתיד להימשך שבוע. את כל הטענות של אמון וחוסר אמון, "זה לא נראה לנו", לא שמענו עד להליך ההדחה. זו המציאות, ולא חשוב כמה 21

ינסו להפוך אותה בפני בית הדין. 22

 

בית הדין: הכל נכון, אולם אולי ברגע שיש הליך הדחה העובדים מאבדים אמון, אם כך מתנהג הארגון היציג הם לא רוצים להיות חברים בו. העובדים רואים שכך מתנהג ארגון

יציג לחברי הוועד, והם רוצים ארגון יציג שלא ידיח את חברי הוועד, יהיו אשר יהיו.

עו"ד ארנה לין: לארגון היציג שנמצא בפניכם, רק לו יש את האחריות, ובצידה את הסמכות, כדי לנהל את העובדים ואת וועד העובדים, שכידוע הוא רק ארגון אך לא אישיות משפטית נפרדת. רק ארגון העובדים יכול להביא לכך, על פי התקנון וכל הכוחות שעומדים לרשותו, שעובדים לא יפרו החלטות של בית הדין לעבודה, שעובדים לא יעשו שביתות פראיות איך שהם רוצים, שעובדים וועד עובדים, לא יקצינו מאבקים כי היום הכל הולך באופן קיצוני, אלא אפשר יהיה לנהל סכסוך עבודה ומאבק ארגוני באחריות. כשאנחנו באים לפניכם ומייצגים ארגונים יציגם, כבודכם מתחשבנים איתנו ובצדק, כי שמה נמצאת האחריות. האחריות לא נמצאת, חוקתית, חוקית, ובכל נורמטיביות משפטית, לא אצל העובד הבודד ולא אצל וועד העובדים. הארגון היציג הוא האחראי לנהל את הסכסוך. אי אשפר להמשיך ולנהל את יחסי העבודה בישראל, אם ההיררכיה הארגונים של הארגון היציג לא תישמר. אחרת תהיה אנרכיה. למשל, וועד עובדים שממרה את פי ההסתדרות, וההסתדרות נוקטת כלפיו בהליך חריג משום שזאת המריית פה חוזרת אחרי פעמים אינספור, אלא שאלה היו בתוך הסכסוך, וכעת, המריית הפה היא שהסכסוך נגמר ומתחילים לשבת למו"מ קיבוצי, וועד כזה יגיד אתם לא תגעו בי. אני אכתיב לכם ולא אתם תגידו לי. ואז, כשההסתדרות אומרת שאנחנו נדיח אתכם, ושההסתדרות פועלת לפי אחריותה וסמכותה, הוועד הזה, לא רגע אחד קודם לכן, אומר, ככה? אני אעבור לארגון אחר. זה מה שיש כאן.

בית הדין: ואז עולה השאלה, מתי ובאילו נסיבות יכול לקום ארגון אחר, לערער על הארגון הקיים, הרי לעולם ועד הארגון הקיים, להבדיל מארגונים פורצים, אתם תגידו, אנחנו ארגון קיים, ובדרך כזו או אחרת אנחנו במו"מ על הסדר קיבוצי, ואין מקום למעבר עובדים לארגון עובדים אחר. מתי ואיך יכול ארגון אחר להיכנס לשדה המשחק הזה?

 

עו"ד ארנה לין: אם היה צריך תיק שהוא פרדיגמה למתי לא צריך לעשות, זה התיק הזה. מתי לא? לא, כשאנחנו שבוע לפני חתימה על הסכם קיבוצי. כשרואים את סמיכות הזמנים והאירועים בתיק זה, רואים שהעובדים, או וועד העובדים, ולא נקבע מי מניע את מי, רוצה לעבור לארגון עובדים אחר כאשר נמצאים בישורת האחרונה. לא בכדי נטען שיעשו תקופת צינון של שנה. שמעתי שחברי אומר שצריך לתת הגנה במקרה של ארגון פורץ. אולם אפשר לראות את הדברים אחרת, ארגון עובדים מסורתי והיסטורי, שלא עלתה טענה אחת בנוגע לאופן ניהול הסכסוך שלו, גם בסכסוך הזה. מגיעים ליישורת האחרונה – מי צריך לתת הסבר מדוע הוא עובר לארגון אחר, כאשר התוצאה היא הרסנית לגבי תוצאות ההסכם הקיבוצי. יש חזקת יציגות שלא התקיים אפילו ראשית דבר לסתור אותה. משום שהדברים לסתור צריכים להיות באותו מישור של היציגות. כלומר, זה צריך באמת להוכיח קנוניה עם מעביד. אני אומרת באופן חד משמעית, אם הייתה קנוניה בין ארגון עובדים ומעביד, אז גם דקה לפני ההסכם צריך לעשות מעשה דרמטי. האמירות האלה, באופן חופשי, מרשים חברי, המייצגים גופים מכובדים, שליווינו אותם וליוו אותנו כל השנים, לפזר טענות על קנוניה, לא יעלה על הדעת. אין כאן קנוניה. למעט טענה כזו לא ניתן למנף לשום תכלית, מעבר בין ארגון עובדים כזה, מסורתי והיסטורי, לבין ארגון עובדים אחר ביישורת האחרונה לקראת חתימה על הסכם.

בית הדין: בנוגע לאונ' הפתוחה, שם קבעו שנה של נציגות, אמנם יש הגיון לסיים את המו"מ, ולשחרר את המגבלה שהוגבלה במקרה של האונ' הפתוחה של השנה?

 

עו"ד ארנה לין: משמעות הדבר הזה היא פגיעה מיניה וביה,בהסכם הקיבוצי שאמור להיחתם, ועל מה ולמה? איזו סיבה יש כאן שהסכם קיבוצי שייחתם אחרי מתווה עקרונות שנחתם, יסורס מעיקרו על ידי זה שכבר אפשר יהיה לדעת, שתוך שנה, או תקופה קצרה או ארוכה יותר, אפשר יהיה להביע בו אי אמון על ידי מעבר לארגון עובדים אחר. אני לא אומרת לכם שברגע שארגון חתם הסכם קיבוצי, הוא חסין מפני כך שהעובדים יעברו לארגון עובדים אחר.

בית הדין: מתי כן ניתן לעבור לארגון עובדים אחר? השנה מתייחסת לתקופה שלאחר חתימה הסכם קיבוצי, לפני זה קבענו שיש חסינות לתקופת המו"מ. אולם קבענו חלון הזדמנויות של עשרה ימים לאחר החתימה, שארגון אחד יכול לטעון שהארגון אחר לא יציג?

 

עו"ד ארנה לין: אני חוזרת לתיק שלנו. מה כבודו רואה בעיני רוחו? אחרי שנה וחצי של סכסוך קשה, מבחינה ציבורית, מבחינת העובדים וההסתדרות, רגע לפני ההדחה לתת חלון הזדמנויות כדי לעשות מה? להתחיל מאבק בשטח מי יחתום על מי על טופס.

בית הדין: הפסיקה אומרת, וגם לפי החוק, ויש גם אפשרות לפנות לממונה, תוך שבוע-עשרה ימים על חתימת הסכם קיבוצי ארגון עובדים אחר יכול לטעון שהארגון השני לא מייצג. הם  טוענים שזה מקרה חדש, ולכן גבירתי אומרת למעשה, שאנחנו נמצאים בישורת האחרונה ובמצב כזה הארגון היציג מנהל את המו"מ ולא הוועד.

עו"ד ארנה לין: הוועד לא מנהל את הארגון היציג אף פעם, לא לפי המצב ההיררכי שאנחנו מכירים.

בית הדין: גבירתי אומרת שארגון אחר לא יכול להיכנס בישורת האחרונה לפני חתימה על

הסכם?

עו"ד ארנה לין: זה דבר אחד, ובוודאי לא שהעובדות מראות שלא הייתה טענה אחת לפני כן, ושכל הטענות באו לאחר ההדחה. ההדחה עצמה היא מה שניתן לצפות מארגון עובדים אחראי, שהבליג במשך שנה וחצי, ובסופו של דבר הפעיל את מרותו כדי לעמוד במתווה, בהחלטה השיפוטית וכדי לסיים את הסכסוך. אם כבודכם יאפשרו, ברגע שכזה, לפי עובדות כאלה של התיק הזה, לעבור לארגון עובדים אחר, המסר צריך להיות חד משמעי – תמיד לעשות את הדבר הקיצוני, לפי המצב הקיצוני של העובד הקיצוני ביותר. אם לא תעשו ככה ותמצו את הדין עם מי שפועל באופן לא היררכי, אנחנו נלך לארגון עובדים אחר. מה שבית הדין לעבודה צריך לעשות לפי הפסיקה שלו, החוק ומצב יחסי העבודה בארץ, הוא לתת גיבוי מלא לארגון עובדים יציג, שמפעיל את סמכותו ומרותו על וועד סורר ומורה כדי לשמור על שלטון החוק.

בית הדין: גבירתי אמרה שיכול להיות מצב, אילו היה מוכח, ולא הוכח במקרה זה שארגון העובדים עושה יד אחת עם ההנהלה נגד האינטרסים של העובדים? אנו מחפשים מקרה שבו בכל זאת ישנה אפשרות שארגון אחר ייכנס למשחק, ולא שיחושו שהם שבויים על ידי ארגון יציג אחד של שנים?

עו"ד ארנה לין: אתן דוגמה מופרכת, יש חברה. מתנהל סכסוך עבודה. יש סמנכ"ל שרוצה לרשת את המנכ"ל, והוא עושה קנוניה כזו, שאם הסכסוך ילך לאן שילך המנכ"ל יהיה אחראי כדי שהוא יירש את מקומו. מן דברים שאין להם חלק לניהול מו"מ ענייני, להישגים לעובדים, שיש בהם סטייה פתאומית מכל מהלך המו"מ שהיה עד כה, שיש דברים לחלוטין לא מוסברים שלא היו ונבראו במהלך המו"מ ולפתח מוצאים דרכם לטיוטה. שום דבר מהדברים האלה לא היה כאן. לא נטענה אפילו ראשית טענה עד להדחת וועד העובדים.

בית הדין: הפרק השני, טענה שכפי שאמרנו לגבי הטפסים, שאתם אומרים שעובד צריך להיות אחראי, וגם לפי חוקת ההסתדרות וכל דין אחר, עובד צריך להיות אחראי, ברגע שעובר מארגון אחד לשני, צריך לתת לכך ביטוי ברור גם לארגון אותו הוא עוזב.

טענת כוח לעובדים שיש להם את כל הטפסים האלו, ושהם מוכנים למסור את כולם להסתדרות. מה תגובתכם?

עו"ד ארנה לין: האם זה רגע שאפשר לבדוק יציגות? ואיך לבדוק את היציגות? בשלב הראשון, אטען שזה שלב ששייך לבית הדין לעבודה והוא צריך לתת דעתו עליה. בשלב השני, שאליו עוברים רק אם בית הדין השתכנע שזה רגע לבדוק יציגות. בית הדין הארצי לעבודה לא יכול להיות זה שבודק את הטפסים והראיות, והוא לא יכול לפסוק האם אנחנו צודקים בטענה שהם מאיימים על העובדים כדי שיעברו לכוח לעובדים, או שטענתם צודקת שאנחנו מאיימים בשביל שלא יעברו. אני טוענת מטעם ההסתדרות הכללית, אני לא צריכה להוכיח איך היא מתנהלת. לחשוב, שארגון שיש לו חזקת יציגות, ושיש לו 1,963 שמשלמים דמי חבר, מבין 2,000 עובדי הרכבת, הוא לא צריך להוכיח שהוא לא מאיים על העובדים. הנטל עליהם, ומשקלו לפחות כמשקל הנטל המשפטי לפיו צריך להוכיח קנוניה, ז"א, נטל כבד מאוד.

 

בית הדין: איפה טענות הקנוניה יוכחו?

 

עו"ד ארנה לין: או במשטרת ישראל או בבית הדין האזורי לעבודה. אף אחד מהטענות

האלה לא עלתה עד שהוועד לא הודח.

 

בית הדין: מדוע לא בפני בית הדין הארצי, במסגרת הוכחות שבית הדין מנהל?

 

עו"ד ארנה לין: אם בית הדין הארצי רוצה לנהל הליך הוכחות מלא, אז בבקשה. אשתמש בעובדה שבצד השני נמצא ארגון כוח לעובדים. ארגון כוח לעובדים הוא ארגון אידיאולוגי. בארגון זה ייתכן שיש כוח לעובדים שהוא אחר מהכוח לעובדים שיש בתקנון ההסתדרות. אם באופן אותנטי, ברגע שאפשר להסביר אותו, רגע טבעי שהיה מתפתח, היו אומרים עובדים במקום עבודה כלשהו, שרב להם עם ההיררכיה של ההסתדרות, הם מכירים את התקנון זה עשרות שנים, והם רוצים שיהיה כוח להם, והדבר לא היה שייך להדחה או לחתימת ההסכם הקיבוצי, אלא שינוי אידיאולוגי שהיה עובר על העובדים, זה יכול להיות. זה לא המקרה שלנו. כאן אין שום סימן שמעיד על איזו שהיא התפתחות טבעית, אידיאולוגית שכזו, ואין שום סימן שמעיד על כך שהוועד או העובדים רצו להשתחרר  מהחיבוק התומך של ההסתדרות, עד לרגע של ההדחה. נאמר לכבודכם שהוועד היה הדינמי והוביל את המו"מ והוא הבקי בפרטי המו"מ. אין ספק שזה וועד בקיא, הבקיא בענייני הרכבת. לחשוב שהוועד הזה ישב עם משרד האוצר, אגף התחבורה ואגף התקציבים, ולחשוב שכל מה שמר אדרי ומר ניסנקורן עשו זה לנופף במניפה,

זה לא נכון. הייתה כאן פעולה משולבת, שאם היה משהו שהפריע לארגון היצגי לנהל את המאבק כמו שהוא מבין, היה זה החריגות של וועד העובדים, ששלחו אותנו לבית הדין לעבודה, עם ביזיון בית משפט, מעצרים, החלטות בית הדין קשות. היה שם רעש רקע תמידי שהפריע להתקדמות המו"מ. לגבי השימוש בהליכים משפטיים – חברי מגישים בקשה לבית הדין האזורי בחיפה, וטוענים, חלק גדול מכל הטענות שטענו כאן, וכשבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נכון להכריע בעניין זה הם מושכים את בקשתם. אמירותיהם לפני בית הדין האזורי במשך דיון של חמש וחצי שעות, על כך שהם לא יודעים על זה שנחתמים טפסים לכוח לעובדים. אני מדברת על הדיון האחרון לפני בית הדין האזורי לעבודה ב 3.7.12 . לא יודעים שנחתמים טפסים של כוח לעובדים. וכשנשאלות שאלות ישירות לחברתי, האם הוועד פועל להחתמת עובדים לכוח לעובדים לא נמסרת תשובה לבית המשפט, להיפך, רוצים לתת לבית המשפט תצהירים כאילו לא נחתמים טפסים לכוח לעובדים ושהוועד לא חתם על טפסים כאלו. אנו שומעים בבתי הדין דברים שאין להם שום קשר עם המציאות. אנו יודעים מה קורה שחברתי אומרת דברים אלה, יודעים מה קורה בשטח. וכשבית הדין עומד לתת החלטה מושכים את הבקשה. גם בבתי הדין משתמשים שימוש לא ראוי, כמו שמשתמשים שימוש לא ראוי בזכות הקדושה של התארגנות ומעבר מארגון לארגון. לוקחים את כל הזכויות האלה, היסודיות ביותר, ומלבישים אותן על הסיטואציה האחרונה בה ניתן לחשוב שמותר לעובדים לעבור מארגון עובדים אחד לאחר.

המשמעות של היענות לבקשה כאן היא בעצם, יצירה של פרגמנטציה גמורה בתחום יחסי העבודה. אם בית הדין ירים את כל המסכים של ארגון יציג היסטורי וישורת אחרונה

ותקנון, ומעמד הוועד שאינו יישות משפטית אלא גוף שיונק את סמכותו מהארגון היציג, המשמעות היא של פירוק ההיררכיה הארגונית, בוודאי בסיטואציה של ארגון העובדים הגדול ביותר במדינה, וגם המשמעות היא לתת לשטח את הכוח לא כמשהו מאזן לכוח של הארגון היציג, כמנהגנו במעין אלה, אלא לתת לו כוח עדיף על הארגון היציג. הדבר הזה, זה להפוך את פירמידת יחסי העבודה על פיה. וזה לא ניתן לעשות.

כל הפסיקה שהייתה הייתה של ארגונים פורצים או ייצוג בלתי הולם, או של פיצול יחידת המיקוח, שום דבר מהדברים האלה לא קיים כאן. זה לא מקרה שאין סיטואציה כזו בפסיקה. הפסיקה מתייחסת לאחד משלושת הדברים האלה. זה לא המקרה כאן. לגבי המהלך של האותנטיות, אני לא רוצה להיכנס לשאלה האם הבעת הרצון של כל אחד מהעובדים הייתה אותנטית. אני לא מגיעה לשם משום שזה לא הרגע שבו ניתן לעבור מארגון עובדים לארגון עובדים, וכן משום שכשאנחנו אומרים "מהלך לא אותנטי", אנחנו מדברים על המהלך שאינו אותנטי. אין כאן התפתחות טבעית שמסבירה את עצמה, ואין  הסבר כזה אלא בנושא ההדחה. אני לא אומרת שפלוני אלמוני שרצה לעבור לא עשה זאת ממניע אמיתי, ייתכן שכן, וייתכן שלא, אני לא מגיעה לשם. הרלוונטיות אינה הבעת הרצון של כל עובד ועובד – שיא הפרגמנטציה של יחסי העבודה הקיבוציים, אלא משום שהמהלך אינו אותנטי.

אסכם, יש שלושה שלבים: השלב בו ניתן לעבור ארגון יציג, האותנטיות של המהלך, ורק עם חוצים את שתי המשוכות האלה מגיעים לספירת הטפסים. ויש לנו אותו מספר טפסים ויותר מזה שיש לכוח לעובדים. מה זה משנה שיש 1073 שם ו 1,100 כאן. יש 1,963 משלמי דמי חבר עשרות שנים להסתדרות הכללית, אם זו לא חזקת יציגות אז מהי חזקת יציגות?

עו"ד גדעון רובין: מפנה לניירות שהגשנו. תחילה לטענתנו, שכל הסעדים המבוקשים נגדנו אמורים להתברר בבית הדין האזורי לעבודה ולא לפניכם. הסעדים נתבקשו בבית הדין  האזורי לעבודה בחיפה, היינו שם בדיון ביום שלישי האחרון ב 3.7.12 . ברגע האחרון נמחקו הבקשות שם על ידי הוועד היוצא. פנו עם אותם סעדים לכבודכם, ולאחר שכב' הנשיאה הביעה דעתה בהחלטה שהסמכות נתונה לבית הדין האזורי, רצו חברי והגישו שוב בקשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בה ניתנה החלטה, במסגרתה ניתן צו ארעי בעניין יו"ר הועד גב' אדרעי ויו"ר הועד הצפוני, ואפשרנו להם היום בבוקר להיכנס למתחמים, והיום לראשונה ביצעו את עבודתם במקום עבודתם. הדיון קבוע בבית הדין ליום שלישי הקרוב. יש פורום, הפורום הוא הפורום שתואם את חוק הסכמים קיבוציים, וחבריי, בעקבות הערת הנשיאה כאן פנו לפורום הזה. לכן, אנחנו מבקשים להימחק, ושכל הסעדים נגדנו יימחקו ונישאר כמשיבים פורמלייםבלבד. בהקשר לטענות לגופן, הראינו שלא היו דברים מעולם. ראשית, אין ולא הייתה שום קנוניה בינינו לבין ההסתדרות הכללית. במשך 18 חודשים אנחנו מנהלים מאבק שפורט בעמ' 1-18

במסמכים שהגישה ההסתדרות, במסגרתו היינו גם לפני בית הדין הזה, מאבק שבמסגרתו החלטה קודמת לא כובדה על ידי הוועד, ושבית הדין הארצי החליט לקבל את הערעור על

החלטת השופטת לקסר מצד אחד, ומצד שני הביע את דעתו על חוסר המידתיות באופן שבו פעל הוועד היוצא. לאורך כל המאבק הזה נאלצנו בתדירות של פעם פעמיים בחודש, לבקש בלילות צווים כדי שתנועת הרכבות בישראל תימשך, עקב עניינים שרובם משפטיים ואפשר היה לבקש צוים מבית הדין, אולם הועד הודיע שמחר אין רכבות. הגשנו בקשות ביזיון וניתנו החלטות חמורות במסגרת בקשות אלה. כב' הנשיאה לקסר ערבה בסכסוך את שר התחבורה ויו"ר ההסתדרות, העניין נפתר לאחר שהגענו בסוף חודש מרץ למתווה עקרונות מפורט ביותר, אחרי שבבית האזורי לעבודה בת"א היו שר התחבורה ויו"ר ההסתדרות, לצד כל הדרגים הרלוונטים הנוספים. בעקבות כך, גובש אותו מתווה עקרונות. מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש יוני, היינו עסוקים בהנהלת הרכבת ביחד עם הגורמים הרלוונטים במשרד האוצר והתחבורה, עולה לאגף התקציבים ורשות החברות הממשלתיות, בגיבוש טיוטת הסכם קיבוצי על בסיס אותו מתווה עקרונות, אותו נוכל להעביר להסתדרות ולוועד, שאנחנו צריכים לקבל את כל האישורים מכל הגורמים הרלוונטים, הממונה על השכר וכיו"ב. הטיוטה הועברה ב 14.6.12 , יום קודם לכן פנתה ההסתדרות עם הוועד לבית הדין בטענה שאנו מקדמים חלקים בהסכם באופן חד צדדי. המצהירה מטעם ההסתדרות והוועד הייתה הגב' אדרעי, והיא הגיעה לדיון. בדיון ניתן צו שאסר עלינו לקדם חלק מהפעולות שעשינו. בדיון נוסף ב 24.6.12 , לא הגיעה גב' אדרעי. בדיעבד הבנו שהיא לא הגיעה בגלל דרישת ההסתדרות. אנו נמצאים על סיפו של הסכם קיבוצי, יש מתווה עקרונות מפורט, וגובשה גם הדרך.

 

בית הדין: כוח לעובדים אומרים שאין בעיה, הם ימשיכו לדבר אתכם, מאותו שלב שאתם  נמצאים. יש ארגון חדש, כוח לעובדים, והם אלו שימשיכו לייצג, בלי לערער את ההסכם, ויש להם אנשים שמבינים בנושא, אותם אנשי הוועד. מה אכפת לכם לנהל מו"מ או להמשיך בניהול מו"מ מול הארגון החדש?

 

עו"ד גדעון רובין: נמנעו מלומר שאנחנו מעדיפים ארגון זה או אחר. מכל מקום, הדברים מדברים בעד עצמם. יש שורה של בקשות ביזיון שנאלצנו להגיש מול הוועד שפוזר. המתווה אליו הגענו היה מתווה שהיו חייבים לערב כדי להגיע אליו את בכירי ההסתדרות. אם הקטר הוא אותו וועד שמולו נאלצנו להגיש שורה בקשות שהסתיימו בהחלטות ביזיון, יש לנו חשש. אבל אם בית הדין יחליט לפי הכללים כי כוח לעובדים הוא הנציגות וזה הוועד הרלוונטי ננהל איתם את המו"מ.

 

בית הדין: אתם חושבים ששינוי ארגון יציג עלול לפגוע בוודאות ביחסי העבודה בשלב זה?

 

עו"ד גדעון רובין: אנו חושבים שכן. שינוי בשלב זה, אחרי שלאורך הדרך, פעמים רבות, וגם כאן בהחלטה של בית הדין הזה מספטמבר, מציין בית הדין, לאחר שקם מר ניסנקורן, ואמר את דברו ציין בית הדין את ההסתדרות ככוח מרסן. אנחנו חושבים שלאורך התהליך כולו ניתן גיבוי יתר של ההסתדרות לוועד הזה, וייתכן שההסתדרות הייתה צריכה לעשות מה שעשתה חודשים רבים קודם לכן. לצד גיבוי היתר הזה, אין ספק שההסתדרות הייתה הכוח המרסן. לכן, אם הועד הוא הקטר אני לא בטוח שנגיע להסכם, אותו הסכם שלגביו יצא מתווה העקרונות.

הפעולות שביצענו ומונחת תשובה מפורטת לפני כבודכם, הן פעולות שבוצעו רק לאחר שב 28.6.12  קיבלנו הודעה מההסתדרות, שהודיעה לנו בעבר מיהו הוועד שנבחר, הודיעה לנו שהוועד פוזר. לאחר שהוועד פוזר, את אותן פריבילגיות שהיו לוועד נטלנו. חלק לא בוצעו. למשל, הרכב שמשמש את יו"ר הועד, הגב' אדרעי לא הוחזר. כל הפעולות שביצעה הרכבת היא ביצעה ללא שום תיאום או הסכמה עם ההסתדרות, אלא מכוח סמכותה כמעביד ובעקבות הודעות שהתקבלו מההסתדרות באשר לגורמים המוסמכים מטעמה.

 

בית הדין: יש כלפיכם טענה שאתם מתנכלים לעובדים.

 

עו"ד גדעון רובין: לא היה ולא נברא. לא היה ולא יהיה.

 

עו"ד פעיל: אתייחס לטענות בקשר לוועד העובדים. חברי יתייחס בכל הנוגע לארגון כוח

לעובדים.

חוסר שביעות הרצון מהאופן שבו ההסתדרות טיפלה במו"מ הזה היה חודשים רבים, הוועד נעצר על ידי משטרת ישראל והעובדים ראו את ההסתדרות עומדת מנגד ולא עושה שום דבר.

בית הדין: מתי הם נעצרו ולמה? גבירתי טוענת טענה חמורה והיא צריכה לדעת מתי, איך ולמה נעצרו?

עו"ד פעיל: הוועד הזה עמד בהפגנה לגיטימית ומאושרת מול ביתו של אורי יוגב, לצערנו

נעצר, וההסתדרות לא עשתה דבר.

בית הדין: זה היה במרץ, מה היה לאחר מכן?

עו"ד פעיל: המו"מ גרר רגלים משום שההנהלה עכבה את המו"מ באופן משמעותי. הוועד פעל אצל ההסתדרות כדי לקבל טיוטה.

 

בית הדין: בסופו של דבר התגבשה הטיוטה והמתווה, למרות כל מה שגבירתי אומרת.

עו"ד פעיל: לא, אעמיד את הדברים על דיוקם. הייתה חוסר שביעות רצון מזה חודשים רבים. ההסתדרות לא הביעה לכדי כך שהנהלת הרכבת תעביר טיוטת הסכם לאחר שנחתם מסמך ההבנות ולא עשתה דבר משום שהייתה מאוד עסוק בהסתדרות ובבחירתו של ראש הארגון, לכן הועד והעובדים נשארו כך שההנהלה באופן חד צדדי ביקשה ליישם את הטובות שלה ממסמך ההבנות והעובדים נשארו בלי מענה. פניות רבות הגיעו למר אדרי ומר ניסרקורן וליו"ר ההסתדרות, והוועד הוא זה שפנה לבית הדין כדי שההנהלה תעביר טיוטת הסכם. זה היה ב 13.6.12 . הייתה פנייה של עובדי הדרום להסתדרות הלאומית, ביוזמה מקומית של עובדים, ולאור חוסר שביעות רצון של העובדים מהדרך שבה ההסתדרות מייצגת אותם. גם הפעם היוזמה לא החלה מהוועד אלא להיפך. גם הפעם לפני מספר חודשים החלו העובדים ביוזמה מהשטח שפנו לארגון כוח לעובדים. אין מסמכים לגבי הפניות האלה.

בית הדין: האם הפנייה הייתה בעל פה? האם יש לזה מובאה בבקשה שלכם? תתמקדי במה שנטען על ידי ההסתדרות. גבירתי מתמקדת במה שעשו להם. זה נושא חמור וזה יתברר בבית הדין האזורי. הטענה של ההסתדרות ממוקדת, היא אומרת שבמקרה הזה מאחר ויש חזקת יציגות ואתם אלה שצריכים לסתור את החזקה, הם לא מגיעים לטפסים שחתמו. אנחנו כרגע במצב של סיום מו"מ מחד, מצד שני אנחנו רואים פה מעבר לארגון עובדים שנעשה מיד לאחר ההדחה של הוועד, ז"א, זה לכאורה מלמד על חוסר אותנטיות, אלא כתוצאה ממעבר מההדחה ולא משום סיבה אחרת. ועובדה גם שלאחר ההדחה, אתם עדיין פניתם לבית הדין בחיפה כנגד הליך ההדחה, ולא פניתם אלינו ואמרתם שיש לכם ארגון יציג, אלא רציתם לבטל את ההדחה. לאחר מכן אתם באתם עם הארגון החדש הזה ותוך מספר ימים מועט, אלף וכמה טפסים נחתמו. אומרת עו"ד לין, שזה לא מספיק בשביל לסתור את חזקת היציגות. זו הטענה.

עו"ד פעיל: בכל הכבוד, עו"ד לין באה לשכנע שאלף ומשהו עובדים רצונם בלתי מעניין. אני באה לטעון ולומר את הדבר הבא. הסערה בשטח הייתה חודשים רבים.

בית הדין: ללא שום הוכחה. הבקשה שלכם מתחילה מתאריך מסויים.

עו"ד פעיל: זה שבבקשה לא כתוב שיש עובדים שפנו לארגון כוח לעובדים לא מעידה כהוא זה על רצונם. יש טפסים.

 

בית הדין: גבירתי צריכה להתרכז בסתירה של חזקת היציגות במקרה זה, זה מה שחשוב, באופן שמאפשר לכם לממש את הזכות החוקתית לעבור לארגון עובדים אחר, בזה גבירתי צריכה להתמקד.

עו"ד פעיל: אני מסבירה את הטענה העובדתית ששום דבר לא היה בשטח לפני ההדחה, וכולם היו שבעי רצון. הדברים היו אחרת. הפנייה לכוח לעובדים הייתה בשטח.

בית הדין: המסכת העובדתית לפי הבקשה שלכם מתחילה מהשבוע האחרון של חודש יוני. ואין סקירה היסטורית.

עו"ד פעיל: אין הכתבה של מעבר מארגון עובדים אחד לאחר, ואין צורך שהעובדים יוכיחו שינוי אידיאולוגי שגורם לרצון למעבר. אין הגבלה כזו וטוב שכך. גם כך זה קשה, כמו שאנו רואים כאן היום. עובדים שמחליטים לעבור לארגון עובדים כפי שהיה בחיפה כימיקלים ביום אחד, וכאן זה היה במספר ימים. זה חוקי לגיטימי.

כרונולוגית, הקש ששבר את גב הגמל, וזה היה בגדר קש ששובר את גב הגמל. לא יכול להיות שאלף מאה עובדים היו שבעי רצון ברמה מושלמת או סבירה, וברגע אחד החליטו לעבור מארגון עובדים אחד לאחר. הקש היה זה שהעובדים ראו שההנהלה מבקשת לעצמה דרור לבטל את רצונם באופן מוחלט, לדלג מעליהם, ובשיתוף פעולה ביחד עם ההסתדרות, מבקשת לבטל את במחי יד את מי שאמור להקפיד ולשמור והוא היה מבחינת העובדים הגורם היחיד שנבחר על ידו וגם כנראה מימש, ולבד, את ההגנה על זכויות העובדים, דווקא בעת ביצוע וקיום מו"מ.

בית הדין: במילים אחרות, גבירתי אומרת שהקש היה הדחת הוועד, שלשיטתכם הוא זה שייצג את עניינם האותנטי של העובדים? מהו הקש ששבר את גב הגמל שגרם למעבר העובדים לארגון אחר?

עו"ד פעיל: לפני זה, ההנהלה התחילה ליישם את ההסכם. ההסתדרות לא עשתה דבר עם זה, והיחידים שעמדו על הזכויות שהעובדים היו אמורים לקבל, זה הוועד. בחודש פברואר, בית הדין האזורי לעבודה בבקשה אחת, ולא בעשרות בקשות כפי שאמר חברי, בהחלטה אחת, מצערת מאוד בפברואר 2012 , החליט בית הדין האזורי שחלק מחברי הוועד ביצעו ביזיון בית הדין. הוועד ביקש מההסתדרות לערער על החלטה זו, וזו סירבה. מצד שני, ההסתדרות בפברואר, ומאז, לא העלתה את הוועד הזה לדין משמעתי או חלק ממנו. לא פנתה, לא בעל פה ולא בכתב לאיש מחברי הוועד, ואמרה לו שהם רואים בכך הפרת מרות של ההסתדרות. מעולם לא הייתה ישיבת מו"מ שמי מחברי הוועד לא הגיע עד כדי שההסתדרות אמרה לו שזו הפרת מרות של ההסתדרות והוא חייב להגיע. לפי תקנון ההסתדרות, מה שחברתי ביקשה להראות כעקב אכילס של כוח לעובדים. להסתדרות יש רשות לפעול בלי וועד עובדים. ההסתדרות לפי חוקתה, יכלה במקרה של ועד מפריע, לפעול בלי הועד.

בית הדין: כל מה שגבירתי מדברת עליו הוא פגיעה בפעילות הוועד. כך נשמע ומועבר, שהעובדים רואים שההסתדרות לא מסתדרת או מגינה על הוועד, או מקיימת עניינים שהוועד מבקש שתקדם, ובשלב מסויים הקש ששבר את גב הגמל הוא הדחת הוועד, שהיה לגיטימי מבחינתכם. אתם אומרים שאין לכם טענה לא להסכם העקרונות ולא להסכם שעומד להיחתם, זה העניין החשוב. שאתם מבקשים להיכנס לאותן נעליים. נגיד שההסתדרות עכשיו מדיחה את הוועד במפעל אחר, ומביאה הסכם מצויין לעובדים ויש וועד אחר, האם זו עילה לקראת חתימת הסכם קיבוצי להכניס ארגון אחר?

עו"ד פעיל: העובדים מיוצגים על ידי הוועד.

בית הדין: לא, העובדים מיוצגים על ידי הארגון היציג. הועד נבחר אבל הוא אינו אורגן

משלים.

עו"ד פעיל: ברכבת ישראל, נציגות העובדים היא שני אורגנים, לפי ההסכמים הקיבוציים:

וועד העובדים וההסתדרות. מי שמייצג את העובדים ופועל למענם אלה הם שניהם ביחד. ועד העובדים לא מנהל את עצמו ולא מנהל את הארגון היציג וחייב לסור למרותו של הארגון היציג שלו. הועד הזה מעולם לא פעל באופן שבו הוא הפר מרות של ההסתדרות, וההסתדרות מעולם לא טענה כן, אף פעם ובחיים לא, לא כלפיו כארגון ולא כלפי חבריו כבודדים. ההסתדרות פעלה ואמרה כאילו רק הוועד הוא זה שיכול להשיג את ההסכם. וזה נכון. לא בכדי ארגון כוח לעובדים מבקש להיכנס בנעלי נציגות העובדים במו"מ הזה, משום שכל ההישגים הללו הושגו על ידי הועד ובהסכמתו. המו"מ הזה מצוי בשלב שבו כרגע, משכל האישורים הושגו, צריך להתאימו לעובדי הרכבת. כפי שההסתדרות ציינה הגוף המתאים לזה הוא הוועד. אין זכות קיום לוועד בלי נציגות העובדים ובלי העובדים שהוועד פועל לייצג את האינטרסים שלהם. מה העובדים ראו? שלושה חודשים מאז חתימת הסכם ההבנות, ההנהלה באופן חד צדדי מיישמת רק חלק מההבנות ומחייבת את העובדים להתיישר לאורו, ומצד שני, תוספת שכר של 10% שהייתה אמורה להיות משולמת לעובדים לא משולמת להם.

העובדים רואים את זה ומתמרמרים על זה. אין שביתות פראיות, ולא הייתה שביתה פראית אחת. כל השביתות שהיו הוכרזו כדין על ידי ההסתדרות וזו לא טענה אחרת. נניח שיש וועד שסורח, מותר להסתדרות לפעול ולהעמיד ועד או חלקים ממנו לדין משמעתי, ויש ועדת משמעת בשביל זה. ואין לעובדים שום דבר, אין להם פה בנוגע להליך זה. אלא שבמהלך שלושת החודשים האחרונים ומאז מרץ, שהעובדים רואים שזכויותיהם לא נשמרות על ידי ההסתדרות, אלא להיפך, וזו עסוקה בעצמה ובבחירות שלה. העובדים החלו לאבד אמון בהסתדרות. העברה 1,100 עובדים ויותר מארגון לארגון, זה לא מהלך שנעשה משביעות רצון, אלא להיפך. כל הטענות שנטענות בדיעבד, טענות שקריות, לא סתם הן לא מופיעות בשום מסמך של ההסתדרות, רשמי או לא רשמי. מעולם לא נטען כלפי יו"ר הועד שעשתה שימוש בפזומט או איתורן, ואמרה למישהו להעמיד רכבות. אפילו מר אדרי, ששלח מנשר לעובדים, הנהלת הרכבת הזו היא זו שמציפה בתפוצה רחבה את מנשרי ההסתדרות, יחד עם ההוראה שכוח לעובדים לא נכנס למתחם הרכבת, וחברי וועד העובדים מסולקים ממקום עבודתם. במנשר מה 28.6.12 כותב מר אדרי, עוד לא התקיים דיון בוועדת משמעת והיא לא התעסקה בהדחה. מר אדרי כותב לעובדים "הוועד הודח", ולא רק זה, יש בחירות, כבר אין לכם ועד עובדים יקרים. הוא לא מסתפק בזה. מר אדרי לא כותב פה כאילו יו"ר הועד העדיפה זכויותיה או תנאיה על פני העובדים, או כל דבר שאנו שומעים לראשונה, אלא להיפך. גם בנוגע להליכים המשפטיים, מעולם לא נטען כאילו ועד העובדים פעל על דעתו עצמו ולא התייצב לדיון בבית הדין לעבודה. חזקת היציגות ניתנת לסתירה. אנו טוענים לקנוניה בין ההסתדרות לבין הנהלת הרכבת.הוכחת קנוניה איננה נדבך בסתירה חזקת היציגות. הקנוניה כאן נטענת כדי להראות עד  כמה נשללה מהעובדים הללו הזכות האמיתית לבחור, כשהמעסיק מפעיל את כוחו כנגד העובדים, בניסיון להשפיע על בחירתם. גם בדרך של הפעלת סנקציות אישיות קשות על חברי הוועד, דקה אחת לפני שהם הודחו, הם עוד לא הודחו, עוד לא הוחלט לגביהם כלום וכבר מאבטחים הוצבו בכניסה לחדר הוועד ונותקו להם כל אמצעי התקשורת עם העובדים כולם. זה כאשר אותה הנהלה מאפשרת לחברי הוועד הקודם, חודשים אחר כך להחזיק במכשירי טלפון. לא שזה נוהג שגרתי, אלא שזו התנהגות שאומצה למקרה הזה ממש. רואים ששר התחבורה בעצמו ברך על הדחת הוועד ב 27.6.12 בערב, לפני שהתחיל הליך ההדחה.

בית הדין: עניין ההדחה לא רלוונטי. גבירתי תתמקד.

עו"ד פעיל: טענה שהועלתה על ידי חברי, תיאור הליך ההדחה, כמין תיאור מתבקש של פעולה סטרילית שעשתה ההסתדרות.

בית הדין: נגיד שההדחה הייתה בלתי סטרילית, איך זה נוגע לעניין שלנו כאן? אלא אם כל

המעבר היה עניין ההדחה.

עו"ד פעיל: היה קש ששבר את גב הגמל. בדיון בבית הדין האזורי לעבודה, טענו שני הצדדים שבשטח יש החתמה על טפסים לארגון כוח לעובדים. חברתי טענה את זה ואני אישרתי את דבריה. הדברים דינמיים והתרחשו משעה לשעה, באותו הערב, הוועד לראשונה החליט שמשמרבית העובדים עברו לארגון כוח לעובדים, ומדובר היה בערב על סדר גודל של כאלף עובדים, שעברו לארגון כוח לעובדים, הוועד החליט לעבור. זה היה סדר הדברים. במהלך הימים האחרונים העתיקו הרבה מאוד בכירים בהסתדרות והם יושבים פיזית במשרדי הרכבת, זה לא דבר שגרתי. גבירתי שאלה בעניין קנוניה. ההסתדרות עובדת ברכבת וזו מהווה לה פה. חברתי טענה שחזקת היציגות היא בלתי ניתנת לסתירה. וזאת משני טעמים: האחד, אנחנו נמצאים במו"מ. בהקשר הזה לעניין קצב המו"מ, תשומת לב שחברתי טענה בתחילת דבריה שאנחנו בתחילתו של מו"מ ושאין להפסיקו, ובשלב מאוחר יותר טענה שאנחנו בישורת האחרונה. מפרוטוקול בית הדין מה 24.6.12 טוענת ההסתדרות שגם אם מתקיים מו"מ אינטנסיבי בין הצדדים זה יקח שבועיים. בינתיים לא היה מו"מ בין הצדדים, ולכן אם חברתי מבקשת לומר שזה מחר בבוקר, זה לא עולה בקנה אחד עם עמדת ההסתדרות.

בית הדין: במצב כזה לסגור מו"מ כזה רציני. אתם רוצים להיכנס למו"מ?

עו"ד פעיל: כן. חברתי אומרת שצריך להכניס את האינטרס של ההסתדרות בנפרד מן העובדים. חברתי אמרה שיש עניין של היררכה ופחד מאנרכיה, ופחד מעודף חירות ודמוקרטיה מכך שהעובדים הם אלו שינהלו את עניינם באופן בלתי אמצעי.

בית הדין: אם אתם הארגון היציג כמה זמן להערכתם יקח לסיים את המו"מ?

עו"ד פעיל: זו שאלה תיאורטית. עד כה ניהלו את המו"מ ההסתדרות והרכבת. ברור שבשלב שבו הרכבת נמצאת, במהלך מו"מ ולפני שהסתדרות העובדים שהעובדים איבדו את אמונם בה, תחתום על הסכם קיבוצי, זה השלב שבו צריך לקחת בחשבון, ולהעדיף את רצון העובדים. זה הזמן לראות את הטפסים ולהתחשב בהם, ולראות האם רצונם של1,100  העובדים לעבור לארגון אחר. המסר, וזה באמת תיק יוצא דופן, איננו שההסתדרות העובדים היא גוף מנותק מהעובדים שבחרו בה מלכתחילה, גם ובמיוחד בעת מו"מ, לא ייתכן שההסתדרות תגיד שבזה הרגע אני לא מתחשבת ברצון העובדים לעבור לארגון אחר.

עו"ד סבירסקי: ב"כ ההסתדרות והרכבת מנסים בדבריהם כאן להטיל איזה שהוא כובד משקל, כנגד מה? כנגד ההתחשבות, זכות הבחירה של העובדים לבחור את הארגון שבו הם חברים. זה הדיון. וכל הטענות מבקשות לשלול זכות זו.

בית הדין: השאלה היא אם להיכנס עכשיו, בישורת האחרונה של המו"מ? ברור שיש לכם זכות לעובדים לעבור לכל ארגון שהם רוצים. השאלה היא האם בנסיבות האלה?

עו"ד סבירסקי: שלושה דברים. ראשית, חברתי ב"כ ההסתדרות אמרה שמשהו היה כאן מלאכותי, ואין כאן אידיאולוגיה ומהלך טבעי. אני אומר כן, יש כאן העדפה אידיאולוגית ומהלך טבעי, קצר מועד, נכון. לפעמים תהליכים כאלה אורכים שנה-שנתיים, ולפעמים הם גם קורים מהר. במשך כמה חודשים קודם להדחה היו מספר עובדים וחברי ועד בקשר איתנו, נציגי כוח לעובדים, בהיכרות הולכת וגוברת סביב כל מיני אירועים שקרו ברכבת, שהכל בא לידי ביטוי סביב ההדחה. במהלך הקשר הזה הייתה היכרות גוברת והולכת עם

המהות של כוח לעובדים והשוני שלו מההסתדרות, שבין היתר, התקנון שלו לא מאפשר את מה שקרה עם ההסתדרות והוועד. הם לא פנו אלי במסמך, יש מסמכים של יו"ר הועד

שפונים לעובדים, אלו לא מסמכים רשמיים, שמעידים על ההבנה שלהם בארגון כוח לעובדים. נכון שלא מפורטת היסטוריה של מה שאני מתאר כרגע בבקשה, המחשבה הייתה שזה לא רלוונטי וייתכן שזה היה טעות, ושהיה צריך לתאר את ההיסטוריה. זה היה המהלך, הוא היה מהיר יותר ממקרים אחרים, אבל הוא אידיאולוגי וטבעי. חברתי, ב"כ ההסתדרות גם טענה שכדי שיותר מעבר עובדים מארגון לארגון, צריך שתוכח קנוניה או קונספירציה.

בית הדין: היא התכוונה רק לנסיבות האלה.

עו"ד סבירסקי: לא ייתכן לבוא ולעסוק ולהיכנס לעומקן של ההצדקה של כל עובד ועובד

לעבור מארגון לארגון, אם נתחיל מזה לא נדע איפה נסיים. כל עובד יש לו הצדקות אחרות. אנחנו לא יכולים להיכנס לזה, זה לא תפקידנו ותפקידכם. המבחן פשוט, האם עוברים או לא עוברים. זה מבחן טכני.

בית הדין: הבענו דעתנו בפסקי הדין האחרונים, שזכות הבחירה בארגון העובדים היא זכות שצריך לאפשר אותה, ומנגד עומד משהו אחר. צריכים מערכת יחסי עבודה ויציבות. האם לדעת אדוני הזכות הזו בלתי מוגבלת, ערב לפני חתימת הסכם הקיבוצי?

עו"ד סבירסקי: אני חושב שנדרשת הגנה מיוחדת בעת התארגנות ראשונית.

בית הדין: ההסתדרות חותמת עם הרכבת מחר, ואתם אומרים "אל תחתמו"?

עו"ד סבירסקי: הסיטואציה הזו, שעוד לא הגיעו ליחסים קיבוציים, היא זו מצריכה הגנה. לעומת זאת, במצב שיש ארגון, ושמימוש הזכות הקיבוצית כבר מומשה ממזמן, זה המקרה  המובן מאליו שאפשר לעשות.

בית הדין: גם רגע לפני חתימת הסכם? לשיטתך אין מניעה בכל רגע אפשר להכריז על מעבר לארגון אחר?

עו"ד סבירסקי: בהתארגנות שאינה ראשונית – כן. אוסיף ואומר, שהמצב שבו גם בהתארגנות ותיקה, כשעוברים יום, וזה לפחות שלושה חודשים כפי שציין מר אדרי, גם לנו בארגון כוח לעובדים, ואני בטוח שגם לארגונים אחרים, זה מצב לא נעים, שזמן קצר יחסית לפני חתימת הסכם קורה דבר כזה.

חברתי, ב"כ ההסתדרות, אמרה שפסיקה כזו לטובת ארגון כוח לעובדים תסמן איזו שהיא לגיטימציה למתן עדיפות של וועד על פני ארגון עובדים. זו פרשנות מאוד מסויימת. כל מה שזה יאמר שעובדים רשאים לעבור מארגון לארגון.

עו"ד ארנה לין: מפנה להחלטת השופטת ורבנר.

החלטה

נדחה למתן פסק דין שיישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ב, 08/07/2012 במעמד הנוכחים.

נילי ארד, נשיאה

הוקלד על ידי: סיגל דאוויס 13__

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s