יא ליל / קובי לוריא

 

קול פעמונים קורא בעיר העתיקה
קול רוכלים מכריז על כל מיני המתיקה,
ריח תבלינים נישא משוק הבשמים
מור וקינמון ופילפלים ויסמין.

ג'ומעה כאן זה יום שישי ושאבס זה שבת
אי אפשר לצאת מזה, הכל כמו סלט,
מהישיבה עולה תפילה אשכנזית,
על הצריח ממולה קורא המואזין.

יא ליל, יא ליל
בבוקר ובליל,
הזמר מתגלגל והויכוח מתפלפל.
משרד הפנים משרד הביטחון
אחרי הכל כולנו במזרח התיכון.

הכופרים, להם רק המלאך הטוב ימחל
בינתיים קח מהמשקה המהולל,
טבול הפיתה עם החומוס והצנוברים
התמזג עם האויר ועם השירים.

מתגנבת ויוצאת מתוך הצעיפים,
רקדנית הבטן אל מחול הכיסופים,
תוף העוז נותן סימן והטמבור מוכן
ירכיה מתפתלות לכאן ולכאן.

יא ליל. יא ליל…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הציר הקבוצתי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על יא ליל / קובי לוריא

  1. פינגבאק: קבלת שבת (ערך יקיר) | פתיליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s