יחידת קונפורמיזם- בחירה חופשית

רקע:

המפגש הראשון שיש לשכבה עם מחלקת נח"ל בתור גרעינרים. היחידה מתעסקת באופן בו אנו בוחרים בחירות בחיינו, ממי אנחנו מושפעים וכמה. היחידה עוסקת באשליית החופש והבחירה החופשית.  ושואלת מה משמעות הבחירות שלנו, האם הכל הוא תוצר של התניה חברתית או שיש לי איזה שמץ של מחשבה אותנטית משלי.

בנוסף היחידה מהווה להזמנה לסמינר משמעות שייערך בהמשך.

 

מטרות:

  1. החניך ילמד שבחברה יש דמיון וזהות משותפת בין כל בני האדם.

  1. החניך יחשוב בעצמו וילמד דוגמאות על איך החברה מעצבת אותנו, ולמה?

  1. החניך יבין שיש לכל אדם תפיסת עולם, ושעל מנת להיות חופשי, עליו לבחון אותה ולפעול מתוכה.

 

משחקפתיחה: (10 דקות כולל היכרות)

הרוח נושבת – מי ששונה נפסל. אפילו המשחק הכי בסיסי בתנועה מלמד אותנו על הרצון שלנו להיות שייכים ודומים. לאף אחד אין ממש רצון להיות זה שאף אחד לא מזדהה איתו. לא שותף איתו.

עולםחדשמופלאאלדוסהאקסלי, 1932 (20 דקות)

* עלמההקטעמדבר?

 

בטקסט מתאר לנו הסופר מערכת בה מייצרים בני אדם בצורה של פס ייצור.בחברה זו, בני האדם מיועדים לתפקידם בחברה מראש, ומתאימים אותם ליעוד זה מרגע הפרייתם דרך שלבי ההתפתחות שלהם בדרכים שונות.

*באיזהצורההואמעצבאתהאנשים?

 

מתוך הדוגמאות שקראנו:

  1. התניה פיזית – שייכות לשרשרת זהות אחת מסויימת, בעלת תפקיד מסויים. כל אחד נראה בדיוק כמו אחיו לשרשרת וממלא את אותו פונקציה.

  1. התניה בטראומה (פסיכולוגית) – יצירת טראומות בשלב הילדות שמרחיקה אותם מתחומים והתנהגויות ש"המערכת" רואה בהם סכנה.

  1. התניה שטיפת מוח מילולית -בזמן שהמתבגרים ישנים, מושמעים להם אמירות מוקלטות בלופים, שנכנסות לתודעה שלהם כסיסמאות והופכות לאקסיומות.

*האם גם בחברה שלנו מעצבים אותנו? מייעדים אותנו? מנתבים לנו את החיים?

ננסה לראות האם הם מזהים דפוסים בחברה שלנו. נתעמק בזה בהמשך.

התניהבחברהשלנו:(20 דקות)

נקרא שני קטעים, שמדגימים עיצוב של החברה אצלנו. נשאל לגבי כל קטע:

  1. איזה בני אדם מנסים לייצר?

  1. מה האינטרסט החברתי?

  1. איך מעצבים? מי?

  1. האם הבן אדם מאושר? חופשי?

השיר "שיר המקצוע" של מאיר אריאל (נספחים)

מתוך : חינוך אמפתי כביקורת הניאו-קפיטליזם – חן למפרט   (נספחים)

הבחירותשלי:  (10 דקות)

כל אחד מקבל דף ועליו הוא מצייר את החיים שלו לחמש השנים הבאות. עם נקודות מפתח.

*האם כל ההחלטות שלנו הם תוצרים של התניה חברתית ותרבותית?

*האם יש לי בכלל יכולת לחשוב מחשבה אוטנתית משל עצמי?

בחירהחופשית: (10 דקות)

ראינו שיש בעולם גורמים שמעצבים אותנו להיות אנשים מסויימים: בעלי תעודה, הייטקיסטים, משועבדים לעבודה ולעשיית כסף, כנועים. מה מידת הבחירה החופשית שיש לנו? למה אנשים לא מתנגדים? איך אנחנו נלחמים בזה?

לכל אדם יש תפיסת עולם אישית – סך האמונות וערכים שמתוכם אני פועל. כאשר תפיסת העולם שלי תהיה יותר מבוססת, חזקה וברורה, הבחירות שלי יהיו יותר אוטנתיות, ובכך יותר חופשיות.

*מה היא תפיסת העולם שלי?

*האם הערכים שלי הם חלק מ"השיטה" או שלי? האם הדברים שאני מאמין בהם הם הכי נכונים בשביל, יעשו אותי מאושר?

בסמינר משמעות אנחנו בוחנים תפיסת עולם סוציאליסטית. מזמינים לבוא…

מתוך עולם חדש מופלא:

…"אתחיל מההתחלה," אמר המד"ה (מנהל דגירה והתניה), והשקדנים שבין החניכים מיהרו לרשום את כוונתו בפנקסיהן, להתחיל מהתחלה. "כאן," הצביע נכחו, "נמצאות המדגרות." ובפותחו דלת מצופה חומר בידוד, הראה להם כנות על גבי כנות של מבחנות ממוספרות. "זו אספקת הביציות השבועית. היא מוחזקת כאן," הסביר, "בטמפרטורת הדם; ואילו זרעי הזכר," ועתה פתח דלת אחרת, "אותם יש להחזיק בטמפרטורה של שלושים וחמש מעלות, ולא שלושים ושבע. טמפרטורת דם מלאה מעקרת אותם."

הוא נשען על המדגרות, ובעוד העפרונות מתרוצצים ומחרקקים שרבוטים בלתי קריאים על פני הדפים, נתן להם תיאור קצר של תהליך ההפריה המודרני… ביצית אחת, עובר אחד בוגר אחד – זו הנורמה. אבל ביצית בוקנובסקי תוציא ניצנים, תתרבה, תתפצל. היא תוציא משמונה עד תשעים ושישה ניצנים, כל ניצן כזה יתפתח לעובר מושלם, וכל עובר יהיה לבוגר בגודל מלא. כך גדלים תשעים ושישה יצירי אנוש במקום שבו גדל בעבר יציר אנוש אחד ויחיד. הרי לכם קדמה…

תהליך הפריה מלאכותי שבו מכל ביצית מופרת יוצאים עד 96 תינוקות במקום אחד. התינוקות הינם תאומים זהים לחלוטין. (ביצית בוקנובסקי זה מושג בדיוני שהסופר המציא ולא משהו מדעי).

 אך טיפשותו של אחד החניכים דחקה בו לשאול איזה יתרון יש בזה.

"בחורי הטוב!" עט עליו המנהל. "אינך מסוגל להבין? אינך מסוגל להבין?" הוא הניף את ידו אל על; ארשת פניו עטתה רצינות. "תהליך בוקנובסקי הוא אחד הכלים העיקריים לשימור היציבות החברתית!"

כלים עיקריים לשימור היציבות החברתית.

גברים ונשים תקניים סדורים במערכות אחידות. בית חרושת קטן מאויש כולו במוצרים של ביצית בוקנובסקי אחת ויחידה.

"תשעים ושישה תאומים זהים מפעילים תשעים ושש מכונות זהות!"… פתרון על ידי תאומים זהים. עקרון הייצור ההמוני מיושם סוף-סוף בביולוגיה.

מייעדים את כל התאומים להגיע למפעל אחד לעשות תפקיד זהה.

…"שרשרת מטפלות מיהרו לצאת מן האולם וכעבור דקות חזרו כשכל אחת מהן הודפת לפניה עגלה מלאה תינוקות  עד שמונה חודשים. כולם דומים זה לזה בכל וכולם, מכיוון שהשתייכו למעמד דלתא, לבושים מדי חאקי. התינוקות נפרקו מן העגלות כדי שיוכלו לראות את הפרחים והספרים. מתוך שורות העוללים בקעו ציוצי התרגשות ונהמות והגאים של עונג משלל הצורות העליזות והססגוניות. המנהל המתין עד שכולם היו עסוקים בכך בשמחה ואז אמר "שימו לב".

לפתע נשמעה התפוצצות אימים. צופר צרח בקול, פעמוני אעזקה קרקשו בקול צורם, "ועכשיו נעמיק את הלקח בהלם חשמלי".

"הגישו להם שוב את הפרחים והספרים" אמר המנהל, אך לפתע קול היבבות גבר עוד יותר, המנהל אמר בארשת ניצחון, "ספרים-וקולות צורמים פרחים-והלם חשמלי הזיווגים הללו משתדכים במוחו של התינוק, לאחר כ200 חזרות כאלו תיווצר אצל התינוק שנאה אינסטקטיבית לספרים ופרחים."

אחד התלמידים השיב "אני מבין את השנאה לספרים, אך מדוע השנאה לפרחים"? "ורדים ונופים" הסביר המנהל "יש בהם מגרעה חמורה. ההנאה מהם היא בחינם. אהבת הטבע אינה מספקת עבודה למפעלים. מלבד צריכת אמצעי תחבורה, אין שום תועלת כלכלית בשהייה בטבע, ולכן יש לבטל זאת משגרת חייו של האדם."

מנתקים אותם מידע היסטורי – כדי לדכא רעיונות ליברלים, שיביאו למרד בחברה. בספרות ניתן לראות חופש בחירה אצל בני אדם. שנאת פרחים – אין תועלת כלכלית באהבת הטבע ולכן אין סיבה שתתקיים. מבטלים כל התנהגות שאינה מקדמת את המערכת.

כחמישים צעדים על קצות האצבעות הביאום אל דלת, שאותה פתח לפניהם המנהל בזהירות. הם עברו את הסף ונכנסו לאור הדמדומים שלאולם שינה מוגף תריסים. שמונים דרגשי מיטות ניצבו בשורה לאורך הקיר. כל נשימה קלה וקצובה נבקע מהם, ואליו נלווה לחש מתמשך כרחש קולות רפים הבוקעים ממרחקים.

מטפלת קמה ממקומה בכניסתם והתיצבה דום לפני המנהל.

"מה לומדים היום?" שאל.

"בארבעים דקות הראשונות היה לנו שיעור ביסודות המין," השיבה, "אבל עכשיו עברנו לשיעור ביסודות התודעה המעמדית".

בקצה החדר הזדקר רמקול מתוך קיר. המנהל ניגש אליו ולחץ על כפתור.

"…לובשים ירוק" אמר כל רך אך ברור מאוד שעמד באמצע המשפט. "וילדי דלתא לבושים חאקי. אוי, לא. אינני רוצה לשחק עם ילדי דלתא. והאפסילונים גרועים מהם. הם כל כך טיפשים עד שאינם יודעים קרוא וכתוב. נוסף על כך הם לובשים שחור. צבע איום ונורא. אשרי שאני ביתא."

המנהל אמר, "הדברים האלה יחזרו באוזניהם ארבעים או חמישים פעם בטרם יקיצו משנתם, והם יושמעו להם שנית ביום חמישי ושלישית ביום שבת. מאה עשרים פעם, שלוש פעמים בשבוע, במשך שלושה חודשים… עד שבסופו של דבר רוח הילד היא ההנחיות הללו, ותמצית ההנחיות הללו היא רוחו של הילד. ולא רוחו של הילד בלבד, אלא גם רוחו של המבוגר- כל ימי חייו. רוח האדם, השופטת והרוצה והמחליטה – כולה מורכבת מההנחיות הללו. אבל כל ההנחיות הלו הן הנחיותינו שלנו!"

עיצוב על ידי שטיפת מוח מילולית. חזרה על אמירות אותן הממשלה מחדירה לתודעה של האזרחים. אימרות אלו מושתלות למוחן עד שהופכות לאמת בלתי ניתנת לערעור מבחינתם.

שיר המקצוע / מאיר אריאל

עבד עבד עבד ברזל

עבד חשמל וכרטסת

תגיד תגיד תגיד לעזאזל

איך שהמכונה בך נכנסת

איך היא קובעת לך תנועה

איך היא דופקת קצב

קר וחתוך פעימה קטועה

נתקעת עד העצם

כאן תתכופף וכאן תזחל

תתהפך תגרז תשמן לה

כאן תנגב לה אחרי שתוכל

כאן תחליף וכאן תכוון לה

גרז ושמן לה…

נגב כוון לה …

סובב סובב לו הגלגל

מתיז גיצים של רשף

משבר פוקד את המפעל

ועוד מפעלים ברשת

אין מכירות אין תזרים מזומן

צחוק בקיבה פוקע

פיטורי יעול ואני מסומן

צחוק בקיבה תוקע

מה תעשה עם התנועה

עם הפולס הזה של הקצב

המקפץ מפרכס כזנב לטאה

שנכרת במכה נחרצת

עשרים שנים שנאתך הכבושה

לרצפה יריקות התיזה

והנה מתברר למרבה הבושה

שעכשיו כבר אינך יכול בלי זה

עשרים שנים של שעבוד ארור

חלפו בתקוה לחופש

עצור השיחרור אתה עזוב לסחרור

בלי פירור של תקוה בחופן

מה תעשה מהנץ החמה

ועד שתואיל כבר לשקוע

וזאת לא עמדה מי יודע מה

לא מכבדת מקצוע

מקצוע אמא …

דבר מה ביד סבתא …

אמא חזרה ואמרה וחזרה

עד שנמאס לי לשמוע

מה שלא יהיה ועל כל צרה

לך ותלמד מקצוע

אמא סיפרה שאמא שלה

סבתא היתה אומרת

שהבן אדם תמיד צריך להשתדל להחזיק

איזה דבר מה ביד אחרת

הלכתי על זה עשו לי מיפוי

אמרו עבודת ידיים

חשבתי פיסול אף כי יותר מסחרי עיסוי

אמרו גלגלי שיניים

אז רכשתי מקצוע די מכובד

תעודה הבאתי לאמא

אומנם תעודה זה איזה דבר מה ביד

אך זה עוד לא זה אמרה אמא

הלכתי על זה הלך לי עם זה

נראה שעשיתי קצת רושם

שני מוסכים הציעו חוזה

מה חתמתי עם בית חרושת

יותר גדול יותר סיכוי

לקידום ולמשכורת

אף כי יותר שכר יותר ניכוי

הראש לא רציתי לשבור את

קידום וגם משכורת…

הראש לא רציתי לשבור את…

זה לקח לי שנים להתרגל

לנקישה של הקצב

לנוקשות הברזל לחדות הסרגל

לשריקת הגלגל בעצב

הייתי שואל את עצמי כל יום

מה בחור יפהפה שכמוני

עושה במן שכזה מקום

עד חמש וחצי משמונה

ככה בערך עשרים שנים

חלפו בשקט ראלי

רק איזה קול ניקר מבפנים

עם צליל שעשה רק רע לי

מתוך חינוך אמפתי כביקורת הניאוקפיטליזםחן למפרט:

"…באופן פרדוקסלי, בית הספר ממש את יעודי החברתי דווקא עם אותם ילדים שאינם מצליחים לעמוד בקריטריונים ההישגיים שהוא מכתיב. בניגוד להשערה המקובלת…עיקר משמעותו של תהליך ההתחנכות בבית הספר הציבורי הוא ביצירת דימוי חברתי נמוך למרבית הילדים, באופן שיוצר השלמה עם חיים עתידיים המתאימים לחלוקת העבודה החברתית. " לא הייתי מצטיינת בכיתה – כנראה שאיני מוכשרת מספיק…ואיני ראויה לתפקידים חברתיים משמעותיים".

זו תוכנית הבנויה על מדידה של תפוקות בהתאם לביצועים יחסיים, כלומר שהיא תמיד מגדירה מחצית מהילדים כ"מתחת לממוצע" (מתחת לחציון), ובתוך המחצית השניה מפרידה בין המצטיינים לאלו שהם רק "בסדר". היא לעולם לא יכולה לבנות על מדד מוחלט אשר יאפשר, למשל, לכל התלמידים להצליח באותה מידה.

המבנה התחרותי קובע כי בכל פעם שמרבית התלמידים, או ליתר דיוק כש"יותר מידי תלמידים", מצליחים לעמוד במשימה לימודית, חייבים "להעלות את הרף" וליצור מיידית מצב שבו אחוז המצליחים יתאים לתבנית ההתפלגות בחברה תחרותית.  אם אכן המטרה של תוכנית הלימודים הייתה להביא את כל הילדים לביצוע מסויים ולא משנה מהו, היינו עדים למצבים שבהם מרבית הילדים, או כולם, זוכים בציון 100 , או שלחלופין אין ציונים.

 (הערת המדריך : למקרה שיגידו לכם שזה לא באמת ככה- להלן  דרך חישוב פסיכומטרי :אחרי שמקבלים ציון גלם לכל חלק (תשובות נכונות ולא נכונות)  הופכים את הציון לציון יחסי. משווים את כמות הנקודות שקיבלתם לנקודות שקיבלו אנשים אחרים שעשו את המבחן – גם במועד שלכם וגם במועדים הקודמים. אם קיבלתם יותר נקודות ממה שהממוצע של כל האנשים קיבל, תקבלו יותר מ-530. אם עברתם בנקודות שלכם 70% מהאנשים שנבחנו בבחינה, תקבלו יותר מ-600. וה-700 המיוחל? ציון מעל 700 אומר שקיבלתם יותר נקודות ממה שקיבלו 95% מהאנשים, ורק 5% מהאנשים קיבלו יותר נקודות מכם…)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s