שיתוף ושוויון \ יצחק מאור

מתוך מאגר פעילויות של המטה השיתופי "שוויון בין שונים"

והוצגה השאלה: האם השוויון הוא בכלל ערך, מבחינה רוחנית-מוסרית? לפי עניות דעתנו, הטענה שבטבע אין השיוויון קיים אינה גורעת מערכו של רעיון השיוויון אף במלוא הנימה.
טענה זו גם אינה מבוססת די צורכה, נכון הוא, שאין בטבע זהות של הדברים והעצמים שהרי לכל עצם ועצם (אורגני או לא אורגני) תכונות אינדיווידואליות או פרסונאליות משלו.
אף-על-פי-כן יש שיוויון ערך האדם כמושג ממשי לגבי העולם הסוציאלי. אמנם, הטענה שבני אדם שונים הם זה מזה, במראיהם, אופיים, בכוחם, בתכונותיהם וכו' – טענה צודקת היא בדרך כלל: אולם כוחה יפה לגבי המושג של זהות, בני האדם אינם זהים כפרטים, אף-על-פי-כן שווים הם, שווים בערכם. מבחינה הומנית, חברתית-מוסרית, עיקרון זה של שיוויון הוא מקור המוחלט לכל מיני צורות יחסיות של שיוויון, כגון שיוויון של כל האזרחים בפני החוק וכו', אכן טול את העיקרון הכללי הזה ונטלת בכך את היסוד של שוויון אזרחי, משפטי לאומי וכו', הערך הכללי של שיוויון עולה בתהליך מימושו משלב לשלב, דרך משטרים וסדרים פוליטיים וחברתיים שונים, למדרגות גבוהות יותר, והתנועות הסוציאליסטיות שואפות להעלות את ערך השוויון במימוש לשלב חברתי גבוהה עוד יותר.
כלומר בגילויו הכלכלי סוציאלי: וזהו בצם מה שמבקשת הקבוצה בישראל לממש בחייה היום יומיים. האם הצליחה היא בכך? – הן ולאו, הן-כי עדיין לא מצינו חברה אחרת בשום מקום בעולם, שעקרון השיוויון הגיע שם במימושו למדרגה גבוהה כזאת, כמו בקבוצה.
לאו – כי עדיין לא הגענו בקבוצה לאותה מידת השיוויון , שאליה שואפים אנחנו בחיינו.
ואנחנו מתקנים, ותוך כדי תיקון, בוודאי גם מקלקלים לא מעט, שהרי האדם בן התמותה איננו יצור מושלם, מוחלט. על-כן כל מעשה-ידיו וכל פרי רוחו אינם יכטלים להיות מושלמים, מוחלטים. הביצוע והמימוש תמיד יחסיים הם, גם אם עולים משלב לשלב גבוה יותר.

מתוך העיקרון הזה של שיוויון ערך האדם ושיוויון ערך העבודה קבענו בחיי הקבוצה את ההנחה היסודיתהאומרת "לכל אחד לפי צרכיו, וכל אחד לפי יכולתו". מכאן אנחנו נוהגים במיקרים מסויימים גם אי שוויון במובן החומרי, אי שיוויון שמבחינה חברתית-מוסרית תואם הוא את העיקרון של שיוויון ערך האדם. למשל, חבר קבוצה, שעבודתו שווה פחות מזו של חברו החזק ממנו(במובן הגופני והרוחני), יש שהוא מקבל תזונה מוגברת, ותנאים טובים ונוחים יותר אם מצב בריאותו דורש זאת. ולא רק בחברה הרכושנית, אלא אף בחברה הפועלית הלא קיבוצית לא ינהגו כך, כאשר היסוד של שיוויון ערך האדם נתון שם במדרגה נמוכה יותר, אבל במשפחה הראויה לשמה ינהגו בדיוק כך, והבן החלש יקבל יותר מהבן החזק, אף כי התועלת שהוא מביא בבית פחותה היא מזו של אחיו: ואם האמרה, שכל בני האדם אחים המה, ואב אחד לנו בשמים – אינה אמרה ריקה, הרי משמעתה ופרושה הם שיוויון ערך האדם, שהקבוצה הניחה ביסוד חייה.

הרעיון של שיוויון ערך האדם מורגש ביותר גם בהשקפה הישראלית המקורית, הדרישה הבאה מהמקור האבסולוטי "קדושים תהיו, כי קדוש אני" – איננה אלה הכרת ערך השיוויון, שהרי כולם חייבים להיות קדושים, והצו המוחלט העליון "ואהבת לרעך כמוך", הבא בעקבות  הדרישה בדבר הקדושה, אף הוא אומר שיוויון, שכן "כמוך" פירושו, שאין הבדל בין ערכך אתה לבין ערך הזולת, דרשו חכמינו: "יהי כבוד חברך חביב עלך כשלך" וכו, וכו, והדברים ידועים אמנם, ניתן לערוך סולם ערכים, וראשי אדם לחשוב ולומר, למשל, שערך השיתוף מכיל בתוכו גם את ערך השיוויון. או אף להפך, אבל אין זה אומר, שהשיתוף מבטל את השיוויון או שהשיוויון מבטל את השיתוף. על-כן גם לא ניראת לי הטענה שכנגד, כי שותפוץ עלולה להיות שלילית, כגון שותפות בפשע ובעבירה, שהרי באותה מידה של הגיון ניתן לומר, שאי שיוויון עלול להיות שלילי, כגון חלוקת שלל בין גנבים ושודדים. היוצא מדברינו אלה הוא, שסילוף תוכנו של עיקרון כלשהו אינו מבטל את ערכו המהותי של עצם העיקרון, למשל, הדמוקרטיה היא ערך חברתי-מוסרי לכל הדעות, אף-על-פי-כן ניתן גם אותה לסלף, הוא הדין לגבי הסוציאליזם וכל אידיאל שהו, כי — —- אורב בכל פינה מכל צד ועבר.
כדי להעלות ערך מן הערכים בסולם הכללי, אין צורך לבטל את השאר. לקח טוב, במובן זה, נתן לנו רבן יוחנן בן זכאי, שהטיל פעם על חמשת תלמידיו לקבוע, איזו היא דרך טובה שידבוק בה האדם. כידוע, קיבל הוא חמש תשובות כמספר תלמידיו, ואלו הן: עין טובה, חבר טוב, הרואה את הנולד, ואלעזר בן ערך אמר: "רואה אני את דברי אלעזר בו ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דברכם".
אכן, ניתן לומר, שערך השיתוף כולל בתוכו גם את ערך השיוויון, או אף להפך, אך אין כל צורך ויסוד לומר, ששיוויון איננו ערך, או ששיתוף איננו ערך, שניהם כאחד ערכים חשובים הם. כגון שיוויון כל האזרחים, ואין ___ בהתחרותם, שהרי קנאת ערכים תרבה צדק בחיים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הציר הרעיוני, סמינר כניסה לשלת, של"ת, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s