סמינר משמעות 2012- גרסה להדפסה

סמינר נח"ל ראשון – סמינר משמעות 23-24/11/12

רקע

מדובר בסמינר בחירה הראשון שהגרעינרים עוברים, עד כה הם עברו שני סמינרי גרעין עודד ובתוכם יחידה אחת של הנח"ל, הגרעינרים מגיעים בהמונם מתוך שגרה עמוסת עבודה ולחץ, כאשר אחת המטרות של הסמינר היא לרתום את הגרעינרים לתהליך הגיוס של הנח"ל, עוד לא מדברים איתם "נח"ל", הדיבור הוא יותר כללי, על איך בוחרים תפקיד צבאי מכל ההיבטים.

מטרות:

החניך יחשף לאידיאולגיה הסוציאליסטית שממנה צמח רעיון הנח"ל.

החניך יבחן את רמת החירות שלו בעולם.

החניך ילמד על דיכוי הנוצר ע"י תרבות הצריכה והטכנולוגיה.

החניך יבחן דרכים להשתחרר המגורמים המדכאים שבחן. החניך יתרגל בחירה חופשית.

יום שישי:

שעה

יחידה

אחראי

ציוד+ למה צריך לדאוג

11:30 – 13:00

היכרות ותיאום ציפיות

דורון

+להדפיס לו"ז +לסגור יחידה..

13:00 – 14:00

פריסת צהריים

סהר

+הזמנת אוכל +להכין

14:00 – 15:30

מבוא לסמינר

מיקי

הדפסת נספחים

15:30 – 16:00

הפסקה

פינת קפה?

16:00 – 17:30

תרבות הצריכה בין בני אדם (אנחנו לא עוגות)

דורון

הדפסת נספחים

17:30 – 18:00

התארגנות לקבלת שבת

עמירם

+הזמנת אוכל +הכנת שולחן

18:00 – 18:30

קבלת שבת

ניצן

להדפיס שירונים לשבת וקידוש

18:30 – 20:30

א.       ערב

סהר

+הזמנת אוכל +להכין

20:30 – 22:30

ערב חברתי

אור

לסגור

22:30

פינת קפה אל תוך הלילה..

סהר

הזמנת אוכל וציוד

יום שבת:

שעה

יחידה

אחראי

ציוד

7:30

פינת קפה ועוגיות

סהר

הזמנת אוכל וציד

8:00 – 9:00

אינטימיות

כולם

שלכל מדריך יהיה נושא

9:00 – 10:00

א.       בוקר

סהר

+הזמנת אוכל +להכין

10:00 – 11:30

יחסים טכנולוגים בתרבות ההמונים

מיקי

+למצוא פרק סאוטפרק +הכנת מקרן- עמירם +להדפיס נספחים

11:30 – 12:00

הפסקה

12:00 – 13:30

אסקפיזם, אקטיביזם, נהליזם

דורון

13:30 – 15:00

א.       צהריים

סהר

+הזמנת אוכל +להכין

15:00 – 16:30

מהו שירות משמעותי

דורון

הדפסת נספחים

16:30

ניקיונות

עמירם

חומרי ניקיון

17:00 – 18:00

סיכום

לסכם!

מהלך:

1)    ת. צפיות והיכרות – מאורת הארנב – כולם נכנסים לחדר גדול בו ניירות עיתון מצפים את רצפת החדר ומתבקשים לכתוב את הצפיות שלהם מהסמינר, לאחר מכן כל קב' לוקחת מס' ניירות עיתון ועוברת לעיבוד הצפיות בחדר.

2)    מבוא – מאורת הארנב – נציג את חירות האדם במרכז הסוציאליזם, נציב את השאלה המרכזית של הסמינר "האם אנחנו חופשיים?" ונכיר את 3 רמות הדיכוי – חסרה מתודיקה

3)    תרבות הצריכה – נבחן את ההשפעה של תרבות הצריכה על היחסים הבינאישיים אל מול היחסים הבינאישיים הראויים – טקסט אומנות האהבה

4)    טכנולוגיה – נבחן מי יותר משפיע על מי, אנחנו על הטכנולוגיה או הפוך – פרק פייסבוק של סאוטפארק

5)    אקטיביזם/ניהיליזם/אסקפיזם – נבחן מהי הדרך הראויה לפעול בה על מנת להשתחרר מהדיכוי – חסרה מתודיקה

6)    שירות משמעותי – נבחן על מה מתבססת הבחירה של הגרעינרים בתפקיד צבאי, נבחן איזה גורמים הם מדכאים בחירה חופשית ונבחן אילו מניעים יש להציב על מנת לעשות בחירה חופשים בתפקיד צבאי – מגדל קלפים.

יחידת פתיחה

רקע

היחידה הראשונה של הסמינר.

מטרות: החניך יכנס אל תוך הסמינר בחוויה החניך יתאם ציפיות עם המדריך ועם הקבוצה היכרות בין המדריך וחברי הקבוצה

מהלך:  1) כניסה אל מחילת הארנב+חלוקה לקבוצות (35 דקות)2) היכרות (15 דקות)3) עיבוד תיאום ציפיות (20 דקות)4) לו"ז (10 דקות)

תאור:

7)    כניסה אל מחילת הארנב

כל הקבוצות ייכנסו יחד דרך מחילה צרה עטופה באלבד שחור ותמונות וציטוטים מתוך אליסה בארץ הפלאות. הם ייכנסו לתוך חלל מכוסה בניירות עיתון, כאשר על הריצפה כתובות ההוראות. עליהם לכתוב לפי צבעים ציפיות מהסמינר – אדום: ציפייה מעצמי, צהוב: ציפייה מהמדריך/ה, ירוק: ציפייה מהקבוצה, כחול: ציפייה מהתכנים. שאר הצבעים: אחר.

לאחר מכן מחכה לכל אחד מהם מדבקה עם השם שלהם ומספר קבוצה. ומשם מתחלקים לקבוצות.

8)    היכרות

קליעה למטרה: כל אחד מקבל מדבקה עליה הוא כותב את שמו. על לוח מטרה עגול מדביקים את שמות כל הילדים כששם המדריך במרכז. עליהם לשחק קליעה למטרה כאשר כשמישהו פוגע בשם של מישהו אחר הוא יכול לשאול אותו שאלה.

9)    תיאום ציפיות – עיבוד

כל קבוצה מקבלת כמה דפי עיתון מהחדר של מחילת הארנב, ועוברים על הציפיות.

כל מי שרוצה מספר למה הוא הגיע לסמינר

10)           מעבר על הלו"ז של הסמינר

עוברים על הלו"ז + שיחת פתיחה קצרה של המדריך לגבי קצת מה הולך לקרות בסמינר.

רשימת ציוד: הכנה מוקדמת:מחילת הארנב, מדבקות, לו"ז על נייר עיתון, קליעה למטרה, טושים.

 

יחידת מבוא

רקע

יחידת מבוא לסמינר, ביחידה נפתח את הראש.

מטרות: החניך יחשף להגדרת הסוציאליזם כמפעל להגדלת חירותו של האדם החניך יבחן האם הוא חופשי החניך יכיר את 3 רמות הדיכוי

מהלך:  1) הגדרת הסוציאליזם (10 דק' דקות) 2) קריאת הציפור והכלוב בחברותאות (15 דקות דקות) 3) הסבר מהי חירות (15/20דקות) 4) 3 רמות דיכוי (15דקות)

תאור:

1) משחק פתיחה- ניתן לשחק משחק פתיחה שקשור למונח "סוציאליזם" אולי משהו עם שרוך אודם        וכו'

   (2הגדרת הסוציאליזם – נשאל את החניכים מה זה סוציאליזם ונגדיר ביחד לפי ההגדרה המצורפת. (נספח א')

 3) קריאת הציפור והכלוב בחברותאות  – נחלק את הקבוצה לחברותאות של 4 חניכים וכל חברותא תקבל את המילות השיר "הציפור והכלוב" וציור של ציפור בכלוב (נספח ב' וג').

על כל חברותא לקרוא את מילות השיר ולכתוב על פי השיר מה מחכה לציפור מחוץ לכלוב ומה יש לה בתוך הכלוב.

נחזור מליאה ונערוך דיון:

  • מה מחכה לציפור מחוץ לכלוב ובתוך הכלוב? – בחוץ לצד כל החששות הנובאים מחוסר הוודאות מחכה לך שם גם התקווה ובתוך הכלוב דיכוי/הגבלות ומצד שני וודאות.
  • מה אתם הייתם עושים במקום הציפור? – לוקחים את הסיכון או נכנעים להרגל?
  • מה מסופר בבית השני? – אנחנו מדוכאים(בתוך כלוב פתוח) ולא מעזים להשתחרר (לצאת).
  • הפסקה השניה נכונה לגביכם? אתם נמצאים בתוך כלוב? – נסביר שזו השאלה המרכזית של הסמינר "האם אנחנו חופשיים?" ועדין לא נענה עליה.

4)   הסבר מהי חירות מה בעצם מחכה לציפור מחוץ לכלוב? נקרא יחד את מה זה סוציאליזם (חלק ב'),(נספח ד'), ולאחר מכן נחזור לשאלה האם אנחנו חופשיים?

5)    3 רמות דיכוי – בבית השני לא דובר על כך שאנו כלואים פיזית בתוך כלוב, כדי להבין על איזה דיכוי דובר נלמד מה הן 3 רמות של מניעת חופש שיכולות לחול על אדם(וגם ציפור). נקרא על שלוש רמות הדיכוי ונסביר בעזרת הציפור מהשיר. (נספח ה').

  • רמת דיכוי ראשונה – ציפור הכלואה פיזית בתוך כלוב סגור.
  • רמת דיכוי שניה – יצרנו לציפור בטחון בתוך הכלוב ותלות במזון שהיא מקבלת מאיתנו ולכן היא לא עפה מהכלוב למרות שהדלת פתוחה. הציפור כרגע מאמינה שהיא תלויה במה שהכלוב מספק לה. הציפור מודעת לכך שהיא מדוכאת, אבל עדיין רוצה להיות חלק מהכלוב.
  • רמת דיכוי שלישית – גרמנו לציפור להאמין שהכלוב הינה הדרך החיים הנכונה-היא מאמינה שצריך לאכול רק מקדונלדס ורק בכלוב הוא קיים.

6) סיכום – דלת הכלוב פתוחה, האם אתם מעיזים לצאת אל מחוץ לכלוב? (אם יש כלוב בכלל) מואהאהאהאהאהההה(צחוק מרושע).

אנחנו לא עוגות

רקע: החניכים הגיעו לסמינר, עברו כבר שתי יחידות הדרכה-יחידת פתיחה ויחידת מבוא. הם לאט לאט נכנסים לאווירת הסמינר ומוכנים לדיון ועיסוק בתכנים מעמיקים. הם מבינים שהנושא העיקרי של הסמינר הוא נושא החירות, בחינת החירות מכל מיני היבטים שונים. חשוב להבהיר ולהזכיר שאנחנו בוחנים את נושא החירות הפעם מנקודת מבט הקשורה לתרבות הצריכה.

מטרות החניך יבין שתרבות הצריכה משפיעה עלינו בכל תחומי החיים החניך יבין כי תרבות הצריכה משפיעה לנו בין היתר על חופש הבחירה-הבנה מה הוא חופש ומהי בחירה ואיך תרבות הצריכה מדכאת זאת החניך יבין שתרבות הצריכה משפיעה על היחסים הבין אישיים שלנו החניך יבין שאחת מדרכי ההתמודדות עם השפעות אלו היא אינטימיות

 

מהלך- 1) משחק תוויות 2) שמש אסוציאציות תרבות הצריכה 3) סיפור על עצמי מנקודות מבט שונות: מד"ב, סלולרי, בחורה מדייט לא מוצלח… + דיון איזה פונקציה אני ממלא לכל אחד מהאנשים הללו 4) קריאת אומנות האהבה+ דיון על יחסי השוק שבחברה שלנו 5) השמעת השיר של RadioheadFake plastic tree+ דיון

תיאור-

1)        משחק התוויות-בכניסה לחדר כל אחד מקבל תווית בה הוא צריך לכתוב מה הוא שווה או במה הוא טוב? המדריך ישאל את החניכים למה לי להכיר אותם ואת התשובה הם יכתבו בתווית (אפשר לתת גם טושים צבעוניים כדי שיהפכו את התוויות למשהו אטרקטיבי).

2)     שמש אסוציאציות- פתיחה: שמש אסוציאציות ובה שואלים את כולם כיצד תרבות הצריכה משפיעה עלינו בתור אנשים. כותבים את כל הדברים. 3)  משחקי תפקידים– בוחרים 4 חניכים ונותנים לכל אחד מהם הוראה (מבלי שאחרים ידעו איזה תפקיד נתנו לכל אחד) לספר על עצמו מנקודת המבט של אחד מהאנשים הבאים:

– בחורה/ בחור שיצאתי איתה/איתו לדייט לא מוצלח. -המד"ב שלי. -אחד המורים המקצועיים שלי בבית ספר. – הפלאפון שלי (להגיד לחניך שלא יהיה ברור מדיי פה).

פותחים בדיון קצר ושואלים כל אחד מהם למה זה מה שהם סיפרו. איזה פונקציה אני ממלא עבור אותו אדם? האם לא נראה להם מוזר שאנחנו "משתמשים" באנשים כמו שאנחנו משתמשים בחפצים? (כמו הפלאפון) האם אני ממלא עבור אנשים אחרים בחברה פונקציה?. איזה פונקציה ההורים ממלאים לילדים שלהם? (כספק של משהו בדרך כלל).

נסכם איתם את הדיון בזה שאנחנו מתייחסים הרבה פעמים לאנשים כפונקציה שהם ממלאים עבורנו. כמשהו שנועד לקדם אותנו בסופו של דבר (חשוב לדבר על המושג "חפצון" ואת הפירוש של המושג[פירוש על פי ויקיפדיה בנספח בהמשך הק']. אם קשה להם קצת לתת דוגמאות ולענות על השאלה אפשר לשאול אותם על אנשים ספציפיים כמו – השומר בכניסה למושב, המוכר בחנות הבגדים, המעסיק בעבודה שעבדתי בה בעבר וכו'….)

4) קריאת הטקסט אומנות האהבה +דיון- הטקסט הזה בא לתת דוגמא נוספת ליחסים של צרכן מול מוכר בחברה שלנו, אבל התפקיד שלנו יהיה לכוון את הדיון באופן כללי על כלל החברה ולא רק ליחסי זוגיות. א- איך אני מרגיש עם מה שקראתי עכשיו? ב- שאלה: למה אתם חושבים שבתל אביב אחוז הרווקים הוא הגדול ביותר? )תשובה- כי מתקבצים שם המון אנשים שמחפשים זוגיות ויש הרבה מאוד היצע וביקוש. נוצר מצב שמתייחסים לבני זוג כאל חפץ או פרט לבוש שמחליפים יחסית בתכיפות כי הוא כבר לא מרגש אותי). ג- איך אני מתייחס לחברי הקומונה שלי? האם הם עוד פונקציה עבורי? האם יש הבדל ביחס שאני נותן לחברי הקומונה שלי לעומת החברים שלי מהבית? מהו ההבדל? ד- האם זה מקובל לתת בחברה שאנו חיים בה היום מבלי לצפות לקבל כלום בחזרה? (זאת שאלה שרק מראה כמה זה לא מקובל, ומחזקת את הטענה שיש יחסי שוק בצורה מאוד חזקה בחברה). ה- האם אני פראייר אם אני קונה לחבר שלי מתנה/ משלם עליו כשיוצאים? (לשים לב לתשובה לשאלה הזאת. אם הם אומרים שלא כי הוא יחזיר לנו מתישהו זה רק מחזק את הטענה שיש לנו פה יחסי שוק. אם הם אומרים שלא כי "אני אוהב אותו" זה התשובה בעצם לשאלה שנשאל בסוף- איך מתמודדים עם הבעיה- אינטימיות ואהבה). *נקודה למחשבה עבורם- הוכחה לזה שאנחנו מתסכלים הרבה פעמים על אנשים כמילוי פונקציה היא שכאשר בן אדם מתקשר אלינו כדי לשאול מה שלומינו זה נראה לנו ממש מוזר שהוא לא התקשר כדי לבקש משהו. הרי מתקשרים אחד לשני כדי לבקש משהו…. לא? כמה פעמים אני מרים טלפון לבן אדם כדי לשאול מה שלומו לעומת מספר הפעמים שאני יכול להתקשר אליו כדי להשיג ממנו או דרכו משהו.

דיון- -איזה יחסים שלי מעוצבים על ידי תרבות הצריכה? (שווה להכניס פה יחסי לאנשים שנותנים לי שירות). -איך זה פוגע בחופש שלי? האם אנחנו באמת חופשיים בבחירת אופן היחס שלנו לאנשים אחרים? -אז איך בעצם ראוי להתייחס לאנשים? האם לכל האנשים אפשר ורצוי להתייחס בצורה הזאת?

-למי אני הכי פחות מתייחס כפונקציה? (תשובה- אנשים קרובים אליי. כאלה שיש לי איתם אינטימיות ברמה גבוהה ויחסי קרבה- אהבה). שאלה מנחה נוספת שיכולה לקדם אותם לתשובה היא – למי אני נותן דברים מבלי לצפות לתמורה?

* בשלב זה (ובהתאם לזמן) אפשר לחזור לשמש אסוציאציות שכתבנו בהתחלה ולהוסיף אליה תובנות של החניכים. טקסט מתוך אומנות האהבה- (עם הערות למדריך) האופן שבו בנוייה הכלכלה שלנו –  בתרבות הצריכה ובקפיטליזם בכלל – מעבר להשלכות הברורות משפיעה על כל מיני דברים יותר עמוקים – איך אנחנו תופסים את עצמנו, את האנשים שסביבנו, איך אנחנו מתייחסים ופועלים במרחבים של יחסים, תרבות, פנאי, לימודים וכו'.  נבחן את עניין ההשפעה של ההתנהלות הכלכלית בחברה בראי האהבה…

רוב בני האדם רואים את בעיית האהבה בעיקר כבעיית היותם נאהבים ולא כבעיית היותם אוהבים, כבעיית יכולתו של היחיד לאהוב. לפיכך הבעיה מבחינתם היא איך להיות נאהב, איך להיות נחשק. בחתירתם להשגת המטרה הזאת הם נוקטים דרכים אחדות. האחת, שבדרך כלל משתמשים בה גברים, היא להצליח להיות בעל השפעה ועשיר ככל שהגבולות החברתיים של מעמדם מאפשרים להם. דרך אחרת, שבדרך כלל נוקטות אותה הנשים, היא להיות מושך, לטפח את הגוף, הלבוש וכולי. דרכים אחרות להגביר את כוח המשיכה, שמשתמשים בהן גברים ונשים כאחד, הן לפתח נימוסים נאים, כישורים לנהל שיחה מעניינת, לעזור, להיות צנועים, מתחשבים. רבות מן הדרכים שנועדו לעשות אותנו אהובים זהות לאלה שנועדו לעשות אותנו מצליחים, “לרכוש חברים ובני אדם בעלי השפעה". לאמיתו של דבר, מה שרוב בני האדם בתרבותנו מתכוונים ב"להיות נאהב" הוא בעצם תערובת של פופולריות ומשיכה מינית.

[…]

כל תרבותנו מבוססת על תיאבון הקניות, על רעיון של מיקח וממכר מוצלח. אושרו של האדם המודרני מבוסס על הריגוש שמעוררים בו חלונות ראווה, ועל קניית כל הדברים שהוא יכול להרשות לעצמו לקנות, אם במזומן ואם בתשלומים. הוא מסתכל על בני אדם בדרך דומה. אישה מושכת – או גבר מושך – הם הפרסים הנכספים הן בעיני הגבר והן בעיני האישה. "מושך" או "מושכת" פירושם בדרך כלל אריזה נאה של תכונות פופולריות ומבוקשות בשוק האישיות. הדברים העושים אדם למושך במיוחד תלויים באופנת הזמן, מבחינה גופנית ונפשית כאחת. בשנות העשרים של המאה העשרים, נערה שותה ומעשנת, חצופה וסקסית, נחשבה מושכת ; בשנות החמישים תבעה האופנה יתר ביתיות וצניעות. בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים דרשו מהגבר תוקפנות ושאפתנות, ואילו היום, כדי להיות "אריזה" מושכת עליו להיות חברותי וסבלני. על כל פנים, תחושת ההתאהבות מתפתחת בדרך כלל רק כלפי סחורות אנושיות הנמצאות בתחום אפשרויות המיקח והממכר שלנו. [נעצור רגע וננסה להבין. מה נאמר עד כה? האם אנחנו יכולים לומר מה נחשב למושך או שווה ב"שוק הסחורות האנושיות"? – אפשר לתת דוגמאות דרך כל מיני דמויות טלוויזיה – מה הופך אותם למושכים?] אני מחפש עסקה: על המושא להיות נחשק מבחינת ערכו החברתי, אך בהתחשב באפשרויותי ובנכסי הגלויים והסמויים, עליו גם לרצות בי. שני בני אדם מתאהבים אפוא כאשר הם מרגישים שמצאו את המושא הטוב ביותר הזמין בשוק, בהתחשב במגבלות כוח המיקוח שלהם עצמם. לעתים קרובות, כמו בקניית נדל"ן, האפשרויות הסמויות היכולות להתפתח ממלאות תפקיד ניכר בעסקה הזאת. בתרבות שבה שולטת מגמת שוק, ושבה ההצלחה החומרית היא הערך הבולט, אין סיבה להתפלא שיחסי האהבה האנושית מצייתים לדפוס זה של חליפין השולט בשוק הסחורות והעבודה. [האם מתחברים? מה המקום של תחושת הגאווה בהתאהבות? על מה אנחנו מתגאים? כאן המדריך יכול לספר מחוויה אישית של תאהבות – על זה שאנחנו חושבים ומדברים במושגים של שוק: "הוא כזה שווה…" או "הוא טוב מידי בשבילי…" או כל מיני שאלות של "האם אני יכולה להשיג טוב יותר…"?  ßדברים שקצת מתייחסים לבן-זוג שלי כסחורה שיש לה שווי מסויים בשוק ואני מודדת אותו מול כמה אני שווה].

(ומפה נקפוץ לסוף הטקסט( :

מהי התוצאה? האדם המודרני מנוכר לעצמו, לזולת, ולטבע. הוא נהפך לסחורה, והוא חש את כוחות החיים שלו כהשקעה, החייבת להביא לו את מירב הרווח שניתן להשיג בתנאי השוק הקיימים. היחסים האנושיים הם בעיקרם יחסים בין אוטומטים זרים זה לזה, שכל אחד מהם מבסס את ביטחונו על היצמדות אל העדר ועל הליכה בתלם המחשבה, ההרגשה או הפעולה. בעוד כל אחד מנסה להיות קרוב ככל האפשר אל כל השאר, נותרים הכול בודדים לגמרי, חדורים תחושה עמוקה של חוסר ביטחון, חרדה ואשמה שתמיד נוצרת כאשר אי אפשר להתגבר על הנפרדות האנושית. הציוויליזציה שלנו מציעה סמי הרגעה רבים המסייעים לבני האדם להשכיח מעצמם את הבדידות הזאת: ראשית כל השגרה הקפדנית של העבודה המכנית, המאורגנת, הביורוקרטית, המסייעת לבני האדם להמשיך להיות לא-מודעים למאווייהם (רצונות, תשוקות) האנושיים היסודיים ביותר, לכמיהה להתעלות ולאחדות. ואולם השגרה לבדה אינה מצליחה לעושת זאת, והאדם מתגבר על ייאושו הלא-מודע באמצעות שגרה אחרת, שגרת הבידור, הצריכה הסבילה של צלילים ומראות שמציעה לו תעשיית הבידור ; ונוסף על כך באמצעות הסיפוק מקנייה מתמדת של דברים חדשים, והחלפתם כעבור זמן קצר בדברים אחרים. [למה והאם זה עוזר לבעיית הבדידות? –אנחנו מאמינים שאם נקנה את האוטו הכי מהיר ומדליק אז נהיה מושכים יותר, שאם נקנה בגד חדש יחשבו שאנחנו מתוחכמים יותר או נועזים יותר, אם יהיו לנו מספיק ספרים בספרייה נהיה חכמים יותר וכו'. היום יש בכל חברת פירסום פסיכולוגים שעוזרים לחבר  בין הצורך שלנו באהבה והכרה חברתית לבין המותג אותו מנסים למכור. לבקש מהם דוגמאות: קוטג'ß משפחתיות, מכבי ß חברים, פלאפוניםß אהבה רומנטית, בושם ß חושניות, ג'ינסß סקסיות, מכונת קפהß אלגנטיות וכו' וכו'. בפועל אנחנו קונים, יש ריגוש והקלה רגעית , אבל הצורך האמיתי שלנו לא מקבל מענה ומהר מאד אנחנו רוצים לקנות שוב ושוב]

הגדרת המושג חפצון:

חִפצון נקרא גם החפצה: התייחסות אל אדם, או אל כל דבר שאינו חפץ, כאל חפץ. אין המדובר רק בדה-הומניזציה (שלילת אנושיותו של האדם), אלא בהגדרה מחדש כאובייקט.

בעבדות, למשל, יש חפצון, משום שיש בה התייחסות אל אדם כאילו היה רכושו של אדם אחר, ככלי המשרת את רצונותיו וצרכיו.

במונח נעשה שימוש ביקורתי בתאוריה המרקסיסטית, בכתביהם של קארל מרקס וג'רג' לוקאץ שביקרו את השיטה הקפיטליסטית וטענו כי היא הופכת את הפועל לסחורה ורכוש.

השפעת הטכנולוגיה

רקע

הרציונל היחידה הוא לברר כיצד תרבות המסכים מונעת מאיתנו חירות, ואיך היא משפיעה ומעצבת את תפיסתנו.

מטרות

 החניך ייחשף לכמה ואיך המסך מקיף אותנו בחיי היום-יום.

החניך ישאל איפה הוא משתמש בטכנולוגיה ככלי? איך היא משתמש בי?

החניך ישאל איך זה פוגע בחירותו

מהלך-  1) צפייה בפרק של סאות'פארק (30 דק)

2) משחק הפייסבוק (10 דקות)

3) דיון (10 דקות)

4) טקסט : קווים לדמותו של הסקרין אייג'ר (15 דק)

5) דיון (20 דק)

6) השיר : חיית הברזל (5 דק)

תאור-

11)           פרק של סאות'פארק-  תקציר הפרק-

קייל, קרטמן וקני מפתיעים את סטן ופותחים לו פרופיל בפייסבוק. סטן מוחה, על כך שאינו רוצה להישאב אל תוך הפייסבוק, אך במהרה הלחץ ממשפחתו ומחבריו להוסיף אותם כחבריו בפייסבוק מכניע אותו. והוא מוסיף את אביו סבתו, ואת ונדי אשר משכנעת אותו להחליף את סטאטוס היחסים שלו ל"ביחסים עם וונדי". בינתיים קייל מוסיף מתוך רחמים את קיפ דרורדי כחבר בפייסבוק, ילד חנון וביישן, שהיו לו 0 חברים לפני שקייל הוסיף אותו. קיפ מתגלה כנלהב ביותר, ולוקח את המחשב ש"בתוכו קייל חברו", איתו לקולנוע, מבלה איתו בחווה, וכו', כאשר הוריו אינם מודעים לכך שבנם מתכוון לחבר בפייסבוק, וחושבים שהם חברים במציאות ושקייל מתגורר בחווה.

מספר החברים של קייל יורד, בעקבות הוספתו של קיפ כחבר בפייסבוק, ואפילו קרטמן המשדר תוכנית אונליין לגבי "איך להיות הכי פופולרי ברשת" מודיע שאין להיות חבר של קייל כי הוא חבר של אפס כמו קיפ. קייל מבין שכדי שיחזרו להיות לו חברים בפייסבוק עליו למחוק את קיפ, אך הוא מרגיש שזהו דבר לא נכון לעשות, מתוך רחמים ומצפון.

קייל מתייעץ עם קרטמן לגבי איך לעלות את מספר החברים שלו, כשקרטמן מציא לו לחפש בצ'אט, אך כל מה שהם מוצאים אלו גברים מבוגרים שחושפים בפניהם איברים מוצנעים. בסוף הם מוצאים ילד יהודי אחד שמסכים להיות חבר שלו.

בינתיים לסטן יש כבר 845,323 חברים שאת רובם הוא איננו מכיר, והוא מחליט לסגור את החשבון שלו בפייסבוק. אך הפייסבוק אינו מאפשר את זה, ותוכנה מכניסה את סטן לתוך העולם הוירטואלי של הפייסבוק בעזרת המצלמה האלקטרונית שלו. שם הוא פוגש פרופילים של כל האנשים הוא מכיר, שמתקשרים בשפת פייסבוק. סטן נאלץ לשחק "יאצי" נגד פרופיל אחר, משחק שסטן לא אוהב אפילו שהוא מאוד טוב בו. הוא מנצח בסיבוב הראשון, אפילו שהיה אמור לא לנצח, הוא בורח מפני שומרים של הפייסבוק, ומגיע אל החווה של קייל, ומאשים אותו בכך שהוא הכניס אותו לכל זה. סטן מצווה על קייל לבדוק מה הסטאטוס של כל החברים שלו, ומסתבר שסטן עורך כביכול מסיבה בעולם הקפה לכל חבריו. שם סטן מגלה שהפרופיל שלו קם לחיים, והוא מורד כנגדו.

בינתיים קייל נואש מכיוון שאפילו חברו החדש שאיננו מכיר את קיפ מחליט לסרב לבקשת החברות שלו, ואז בצעד נושא הוא מוחק את קיפ מחשבונו. קיפ הרוס.

במסיבה סטן מנצח את הפרופיל שלו במשחק "יאצי", ובכך מוחק אותו. וסטן חוזר אל העולם האמיתי. ושולח את כל חברי הםייסבוק שלו אל חשבונו של קיפ, שמתפלא לגלות שיש לו 845,323 חברים.

12)           משחק הפייסבוק

של מי השורה הזאת? בשפת הפייסבוק. עליהם להציג נושא מסוים בדיבור בשפת הפייסבוק.

3) דיון-

מבקשים ממישהו להסביר מה היה בפרק בקצרה. בדיון הזה מתמקדים בפרק של סאות'פארק. זאת מכיוון שאת הדיון המשמעותי אנחנו נעשה לאחר הטקסט, מכיוון חוסר המציאות שיש בסאות'פארק.

מה קורה לקייל? תחת איזה לחץ הוא נתון?

מה קורה בעולמו של הילד "קיפ" כאשר קייל מוסיף אותו?

מה קורה לסטן בפרק? איזה תהליך הוא עובר מחוסר רצון לפייסבוק עד לכך שהפרופיל שלו "השתלט" עליו?

יש בפרק 3 התנהגויות שונות, לגבי הפייסבוק. האם אתם מזהים את אחת מההתנהגויות אצלכם? אצל חבריכם? האם כולם הבינו במשחק של מי השורה הזאת מה הנציגים אמרו? איך הבנתם? האם זה משהו שבחרתם בו?

3 ההתנהגויות-

קייל – מבין שהפייסבוק הוא הקובע את הסטאטוס החברתי שלו, מתוך רחמים מוסיף ילד חסר חברים, אך אחרי שלא אין חברים מחליט בסופו של דבר למחוק את קיפ, כדי לחזור להיות פופולרי.

קיפ – ילד חסר חברים שכאשר יש לו חבר 1, הוא מתנהג כאילו יש לו חבר אמיתי, לוקח אותו לקולנוע "מבקר" אצלו בחווה וכו. מבנה לו מציאות ותולה סביבה את כל קשריו החברתיים.

סטן- איננו מעוניין להיות חלק מהפייסבוק, אך נשאב פנימה, בלחץ כבד מבני משפחתו ומחבריו, עד שהוא הופך לאימפרית פייסבוק עם 800,000 חברים, ואיננו יכול לשאת בזה יותר.

4)טקסט – קווים לדמותו של הסקרין אייג'ר – נספח1

5)דיון-

איך לדעתכם "תרבות המסכים" מונעת מאיתנו חירות?

איך הקדמה והטכנולוגיה עוזרת לנו? האינטרנט, הטלוויזיה, הסמארטפונים. איך אנחנו מנצלים אותם לטובתינו? איך הם מנצלים אותנו לטובתם? מתי הם משתלטים עלינו?

איזו חשיבה המסכים מעצבים לנו?

האם אתם מרגישים שזה נוגע גם בכם? איך זה מעצב אותכם כפרטים?

6) השיר חיית הברזל – נספח 2

רקע על השיר נספח 3

–          אילו רגשות עולים בכם מהשיר?

–          מה הכותב מנסה להגיד לנו? איזה מסר יש לו?

אסקפיזם, אקטיביזם וניהיליזם

רקע

ביחידה זו נבחן איך אנחנו מתמודדים עם הדיכוי המובנה במציאות הקיימת שבחננו ביחידות הקודמות ונבחר איך ראוי שנתמודד איתה ונשנה אותה.

מטרות החניך יזהה את הגורמים המדכאים עליהם למדנו כבעיה החניך יבחן מה מצב מה הוויה או תודעה החניך יבחן 3 דרכי ההתמודדות מגדירות מול המציאות החניך יבחן באיזו דרך עליו לפעול כדי להתמודד מול הדיכוי שלמדנו עליו

מהלך:  1) הוויה מעצבת תודעה (10 דקות) 2) 3 דרכי התמודדות עם מציאות (20 דקות) 3) נקיטת עמדה (15 דקות)

תאור:

1)  הוויה מעצבת תודעה

א. נבקש מהחניך הכי נקי והכי מלוכלך לעזור לנו להסביר את החלק הבא.

  • נשאל את החניכים  האם הם ניקו דבר כלשהו בקומונה מתחילת ג"ע? (סביר להניח שגם החניך המלוכלך ניקה דבר כלשהו בקומונה).
  • ·         מכאן נשאל את החניכים למה לא שני החניכים נקיים? נעמוד על ההבדל בין מציאות רגעית (החניך המלוכלך מנקה את הקומונה לפעמים) לבין הרגל (החניך הנקי מנקה באופן קבוע את הקומונה). נסביר שהמציאות הרגעית לא הגדירה את החניכים כ"מלוכלך" ו"נקי" אלא ההרגלים שלהם הם שהגדירו אותם.

ב. פרקסיס וסטיכיה – ג. הוויה מעצבת תודעה או הפוך.

 2)  3  דרכי התמודדות עם המציאות

  • אקטיביזם – נקיטת עמדה פעילה בתוך המערכת ע"מ ליצור שינוי בכיוון רצוי.
  • אסקפיזם – יציאה מהמערכת ויצירת מערכת חדשה ע"מ להמנע מהתמודדות.
  • נהיליזם – אי נקיטת עמדה מתוך חוסר אמונה בביקורת על המערכת ובמערכת עצמה.

א. נחלק את החדר ע"י סלוטייפ שנדביק לרצפה ל-3 חלקים(כמו הסמל "פיס") כל חלק יסמל דרך התמודדות אחרת.

ב.      נציג תופעות עליהם דיברנו ונבקשים מהחניכים להעמדת בתוך החלק שמסמל את דרך ההתמודדות שלהם עם התופעה:

  • תרבות הצריכה.
  • התייחסות לאנשים ביחס קונה-מוכר.
  • טכנולוגיה.

3) איך ראוי לייצר שינוי?

ק' שירות משמעותי

רקע- איך נושא חופש הבחירה וגיבוש תפיסת העולם האישית שלי מתחבר לבחירה הקרובה ביותר שאצטרך לבחור בנוגע לחיי, הלוא היא- בחירת התפקיד הצבאי שלי.

מטרות:

הבנה כי הצבא הוא פרק משמעותי מחיי ויש לי הכוח והיכולת לעצב אותו ולבחור במה אעסוק במהלך פרק זה בחיי. בחינה של מהו תפקיד משמעותי בצבא בחינה של מה היא מערכת השיקולים והמניעים לבחירת תפקיד צבאי מסויים.

הבנה כי בחירת התפקיד הצבאי היא בחירה משמעותית וניתן לשלב בה את תפיסת העולם, אמונות, ערכים ואידיאלים כחלק מחיי הבוגרים.

הבנה כי על הבחירה בתפקיד הצבאי להיות מושכלת, לנבוע מתוך מחשבה ולא מתוך מוסכמות או תיוגים חברתיים וסביבתיים

פתיחה:

הקדמה: עד עכשיו בסמינר דיברנו הרבה על חופש, על חופש הבחירה ועל שחרור ממוסכמויות חברתיות. הבנו כי יש ביכולתנו לבחור גישה ולעצב את תפיסת העולם שלנו. (אפשר להזכיר נושאים מהיחידות הקודמות). חופש הבחירה והיכולת שלנו לעצב את עולמנו יכולים לבוא לידי ביטוי ממש עכשיו, ברגע זה וביחידה זו ננסה לבחון זאת על הבחירה הגדולה הקרובה בחייכם- הגיוס לצה"ל (בחירה בתפקיד צבאי).

"ציור אבסטרקטי"- אומרים לכל אחד לצייר באופן מופשט איזה חלק בחיים תופס הצבא בשבילו. (ניתן לתת הכוונה- האם הוא חלק חשוב, חלק גדול, חלק נפרד משאר החיים או קשור לכלל חיי, האם זה שלב שבונה אותי, האם זה שלב שאני נותן בו? האם זה שלב בחיי שבו אני עוצר את מהלך חיי בשביל חובתי האזרחית… וכו'…) עושים סבב וכל אחד מראה מה צייר ואיך הוא תופס את הפרק הצבאי כחלק מחייו.

ניתן לפתח דיון קטן: -האם הצבא הוא חלק משמעותי מחיי אדם בארץ? -האם הצבא מעצב משהו בחיינו? -האם הצבא הוא חלק נפרד מהחיים, אני כמו "עולה על רכבת הרים" לשלוש שנים ויורד ממנה כאילו כלום לא השתנה? -האם מתבגרים במהלך הצבא?

בסוף הדיון ניתן לומר את דעתנו בנושא זה, שהצבא אינו מקום מנותק או תלוש מהחיים שלי. אני לא עוצר את חיי למשך שנתיים- שלוש ואחר כך חוזר אליהם. הצבא הוא פרק אינטגרלי, בלתי נפרד מהחיים שלי. אני ממשיך להיות עצמי בצבא, ויש לי גם הזכות והיכולת להשפיע על אופן השירות שלי, מה אעשה ובמה אעסוק בצבא. יש לי הזדמנות ליצוק לתפקיד הצבאי שלי את עצמי ולבוא בצבא לידי ביטוי והגשמה עצמית. אז אם הצבא הוא חלק מחיי, איך אני מחליט מה אעשה בו?

משחק קלפים:

משחקים מלחמה בקבוצות כשהקלפים הם בעצמם תפקידים בצבא. אין דירוג מי יותר חזק ממי ובכל קבוצה השחקנים מחליטים על הדירוג בעצמם. אחרי ששיחקו בקבוצות שואלים לפי מה דירגו את התפקידים? איך ידעו למי מהקלפים יש יותר ערך? מדברים על מהם המדדים שבעזרתם הם בוחנים את התפקידים הצבאיים, איזה תפקיד "שווה" יותר?

תפקידים אפשריים- לוחם בצנחנים, סמב"צית בגדוד, מפענחת תצלומי אוויר, תצפיתנית, מורה חייל, מש"קית ת"ש, מש"קית חינוך, מש"ק קליעה, לוחמת קרקל, מד"ן בסיס, מדריכת חי"ר, נהג תובלה, טכנאי מטוסים, עתודאי, לוחם חילוץ והצלה, שוטר צבאי, פקידת לשכה, צלם צבאי, מאבחנת מדעי ההתנהגות, מש"ק תקשוב, נווט קרב, כתב לעיתון "במחנה", אפסנאי, טבח, חבר בלהקה צבאית, חובש, וככל העולה על רוחכם…

שיקולים לבחירת מקצוע צבאי: מבקשים מכל אחד לרשום שיקולים או מניעים לבחירת התפקיד הצבאי שלו, מה יכול לגרום לו להחליט על תפקיד זה או אחר? שוב, עושים סבב וכל אחד משתף בשיקול אחד מתוך השיקולים שכתב ( עדיף לא שלא לחזור על אותו הדבר). אפשר לרכז ולכתוב את כל השיקולים והמניעים על בריסטול/ לוח בגדול.

לאחר שכולם אמרו את מה שכתבו ניתן לנתח מעט את השיקולים, לראות כי יש שיקולים שונים זה מזה ולהתחיל לדון במושג "שירות משמעותי".

אפשר לשאול- מה זה שירות משמעותי? מה יהפוך תפקיד בצבא למשמעותי עבורי? (לקשר למשחק הקלפים של מקודם).

בכדי לברר זאת כדאי לחזור מעט אחורה ולברר מה זה בכלל המושג "משמעות" עבור כל אחד מהמשתתפים, מה נותן משמעות לחיים שלו, מהם האמונות, הרעיונות, הערכים והאידיאלים שהוא מאמין בהם? מהי תפיסת העולם שלו? איך נראה העולם בו היה רוצה לחיות?

(את השלב הזה אפשר לחבר לכל היחידות שעברו בסמינר).

קטעים: מפזרים קטעים רבים בנושא משמעות, נותנים למשתתפים להסתובב בחדר, לקרוא, להתרשם, לחשוב בעצמם ולגבש לעצמם תפיסה של מהו המושג "משמעות" עבורם.

לאחר שכולם הסתובבו והתרשמו ניתן לערוך שיתוף של מי שרוצה לומר מה הצליח לגבש לעצמו מבחינת המושג "משמעות". חוזרים שוב לשאלה- אז איזה תפקיד יהיה משמעותי עבורי בצבא? ואיך אני בוחר אותו?

סיכום:

בחירה בתפקיד צבאי יכולה לנבוע ממערכת גדולה של שיקולים ומניעים. חשוב כשניגשים לבחירה הזו לבחון עם עצמי:

  1. מהן האמונות, האידיאלים והערכים שלי? איך הייתי רוצה לראות את העולם, המדינה, החברה שלי?
  2. במה אני טוב? אילו מיומנויות וכישורים יש לי?
  3. אילו כישורים הייתי רוצה לרכוש?
  4. איפה אני רואה את עצמי מגשים את עצמי?
  5. איפה אני רואה את עצמי תורם?
  6. איפה באים לידי ביטוי האמונות והערכים שלי?
  7. איזו עשייה תתרום לי ואיזו לסביבתי?

על הבחירה להיות מושכלת, מחושבת ואמיתית. חשוב לא לשים בראש מערכת השיקולים את השפעת החברה והסביבה או את התפקידים הנחשבים "נחשקים" מבלי מחשבה על כך.חשוב לזכור כי ישנם תפקידים רבים ומגוונים בצבא וכי ישנם מסלולים שיכולים להוות מקום להגשמת האמונות והרעיונות שלי בתוך הצבא.

ניתן לסכם בקטע מאת עמוס עוז, המדבר על החיים כעל משחק קלפים (מצורף נספח).

סיכום

רקע

עברנו סמינר ארוך ומלא תוכן, עיבודו ותמלול החוויה יאפשרו לנו לפעול מתוך הדיאלוג שהיה, כמו כן רוב הסיכוים לא כל הדברים סוכמו עד סופם ודילמות או קונפליקטים נשארו פתוחים וראוי לציינם כדי לקדמם בהמשך.

מטרות:

המדריך יבחן את התהליך שעבר בסמינר

המדריך יסמן נקודות פתוחות שצריך להמשיכן

המדריך יביא את מידת הנתרמות שלו מהסמינר

המדריך יעיר\יאיר נקודות לפעם הבאה

 

1) מעבר על רצף הסמינר(10 דק)

2) סבב סיכום אישי (50 דקות)

תאור:

הצפת חוויות מהסמינר- מטרת החניכים היא להגיד 70 דברים שהם זוכרים מהסמינר, הם יכולים להגיד כל דבר מיחידות שהם עברו, חוויות שחוו, על האוכל, על הקבוצה, התוכן, הלילה.. כל דבר.. במקביל המדריך כותב את האסוציאציות על הלוח. מטרת העלאת האוסציאציות הזו היא להציף את מירב החוויות שעברו מהסמינר כדי שיוכלו לסכם אותו בצורה הטובה ביותר.

סבב סיכום אישי– עושים סבב בו כל אחד מביע את החוויה שעבר, ניתן להתייחס לנקודות שיא/שפל, נקודות לשיפור שימור וכו'…

נספחים

מבוא:

1.

מה זה סוציאליזם (חלק א')

בלב-ליבו של הסוציאליזם עומדת חירות האדם. סוציאליזם הוא פרוייקט להגדלת חירותם של בני-האדם.

 2.

הציפור והכלוב ביצוע: דפנה ארמוני מילים ולחן: שלום חנוך

מישהו שכח לסגור את הכלוב מישהו שכח את הדלת פתוחה הציפור הקטנה יכולה לעוף אבל מה זה קרה לה, היא לא בטוחה מה שם מחכה לה בעצם בחוץ אם תמצא מזונה או צמרת נוחה אם אורבת סכנות… ואימת הבדידות… וממה תתקיים, האם יש בכוחה?! מה זה חופש? מה עושים איתו?! יש אין סוף שאלות ואין אף תשובה כי הרגל הוא הרגל, ותקוה היא תקוה הציפור הקטנה התרגלה לכלובה מישהו שכח לסגור את הכלוב מישהו שכח את הדלת פתוחה אולי גם אנחנו שכחנו לעוף בורחים מהאור אל חסות חשיכה ונוקפים הימים זמן כמו רוח נושב לפעמים זה עולה אבל מה זה חשוב לכל היותר מפרפר לו הלב

וחוזר אל סיפור הציפור והכלוב מה זה חופש? מה עושים איתו?! יש אין סוף שאלות ואין אף תשובה כי הרגל הוא הרגל, ותקוה היא תקוה הציפור הקטנה התרגלה לכלובה

3.

תמונה של ציפור בכלוב

4.

מה זה סוציאליזם (חלק ב')

כלומר: הגדלת כוחם הממשי להיות אדונים לגורלם; הגדלת המידה שבה הם מעצבים את חייהם בעצמם, ולא מובלים בפעולה "עיוורת" של כוחות שאינם בשליטתם (כוחות טבעיים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים…).

מתוך עשר הנחות יסוד לאוטופיה סוציאליסטית קהילתית/יפתח גולדמן.

5.

שלוש רמות הדיכוי

דיכוי מרמה ראשונה הוא נראה לעין ועוסק בהפעלת כוח פיזי על המדוכא שנגדו ניתן להתקומם במידה זו או אחרת של הצלחה.

דיכוי מרמה שניה הוא יותר מתוחכם ומתרכז יותר בהפעלת מניפולציות על המדוכא. כבר לא מדובר באנשים הנאבקים מאבק פיזי, יש עכשיו מעבר למעמדות או לקבוצות. נגד הדיכוי האדיאולוגי, ניתן להפעיל (כמו מרקס בזמנו) ביקורת אידיאולוגית (יצירת מודעות) ולקומם את המדוכאים על מדכאיהם.

דיכוי מרמה שלישית, משמעו יצירת מערכת שלמה שבה, מבנה הנפש של המדוכא משתנה כ"כ, עד שלעולם לא יוכל ולא ירצה למרוד בה. האבסורד הוא שעל אף הכבלים המדוכא נתון באשליה של חופש. כאן מדובר בהנחלה של תשוקות חדשות, בהנחלה של צרכים, מחלות, רעלים ("תרופות") ורעלי נגד, בייצורו של אדם חדש, שבעיקרון לא יוכל לרצות ולהיהפך למשוחרר.

מתוך הציונות בסימן שטיפת המוח הקפיטליסטית / שאולי אשכנזי

אנחנו לא עוגות-

1.

השמעת השיר של RadioheadFake plastic tree+ דיון

Her green plastic watering can For her fake Chinese rubber plant In the fake plastic earth That she bought from a rubber man In a town full of rubber plans To get rid of itself It wears her out, it wears her out It wears her out, it wears her out She lives with a broken man A cracked polystyrene man Who just crumbles and burns He used to do surgery For girls in the eighties But gravity always wins It wears him out, it wears him out It wears him out, it wears … She looks like the real thing She tastes like the real thing My fake plastic love But I can't help the feeling I could blow through the ceiling If I just turn and run It wears me out, it wears me out It wears me out, it wears me out If I could be who you wanted If I could be who you wanted all the time All the time… All the time…

משפך הפלסטיק הירוק שלה

בשביל צמחי הגומי הסיני המזויפים שלה באדמת הפלסטיק המזויפת

שהיא קנתה מאיש-גומי

בעיר מלאה בצמחי גומי

כדי לאבד את עצמו

זה שוחק אותה, זה שוחק אותה

זה שוחק אותה, זה שוחק אותה

היא חיה עם איש שבור

איש קלקר מפורר

שרק מתפורר ונשרף

הוא נהג לעשות ניתוחים

לבנות בשנות השמונים

אבל כח המשיכה תמיד מנצח

וזה שוחק אותו, זה שוחק אותו

זה שוחק אותו, זה שוחק …

היא נראית כמו הדבר האמיתי

טעמה הוא כמו הדבר האמיתי

אהבת הפלסטיק המזויפת שלי

אך אני לא יכול שלא להרגיש

שאני יכול להתעופף דרך התקרה

אם אני רק אסתובב ואברח

וזה שוחק אותי, זה שוחק אותי

זה שוחק אותי, זה שוחק אותי

אם יכולתי להיות מי שאת רוצה

אם יכולתי להיות מי שאת רוצה

כל הזמן, כל הזמן.

כל הזמן…

כל הזמן…

 

אמנות האהבה / אריך פרום

האופן שבו בנויה הכלכלה שלנו –  בתרבות הצריכה ובקפיטליזם בכלל – מעבר להשלכות הברורות משפיעה על כל מיני דברים יותר עמוקים – איך אנחנו תופסים את עצמנו, את האנשים שסביבנו, איך אנחנו מתייחסים ופועלים במרחבים של יחסים, תרבות, פנאי, לימודים וכו'.  נבחן את עניין ההשפעה של ההתנהלות הכלכלית בחברה בראי האהבה…

רוב בני האדם רואים את בעיית האהבה בעיקר כבעיית היותם נאהבים ולא כבעיית היותם אוהבים, כבעיית יכולתו של היחיד לאהוב. לפיכך הבעיה מבחינתם היא איך להיות נאהב, איך להיות נחשק. בחתירתם להשגת המטרה הזאת הם נוקטים דרכים אחדות. האחת, שבדרך כלל משתמשים בה גברים, היא להצליח להיות בעל השפעה ועשיר ככל שהגבולות החברתיים של מעמדם מאפשרים להם. דרך אחרת, שבדרך כלל נוקטות אותה הנשים, היא להיות מושך, לטפח את הגוף, הלבוש וכולי. דרכים אחרות להגביר את כוח המשיכה, שמשתמשים בהן גברים ונשים כאחד, הן לפתח נימוסים נאים, כישורים לנהל שיחה מעניינת, לעזור, להיות צנועים, מתחשבים. רבות מן הדרכים שנועדו לעשות אותנו אהובים זהות לאלה שנועדו לעשות אותנו מצליחים, “לרכוש חברים ובני אדם בעלי השפעה". לאמיתו של דבר, מה שרוב בני האדם בתרבותנו מתכוונים ב"להיות נאהב" הוא בעצם תערובת של פופולריות ומשיכה מינית.

כל תרבותנו מבוססת על תיאבון הקניות, על רעיון של מיקח וממכר מוצלח. אושרו של האדם המודרני מבוסס על הריגוש שמעוררים בו חלונות ראווה, ועל קניית כל הדברים שהוא יכול להרשות לעצמו לקנות, אם במזומן ואם בתשלומים. הוא מסתכל על בני אדם בדרך דומה. אישה מושכת – או גבר מושך – הם הפרסים הנכספים הן בעיני הגבר והן בעיני האישה. "מושך" או "מושכת" פירושם בדרך כלל אריזה נאה של תכונות פופולריות ומבוקשות בשוק האישיות. הדברים העושים אדם למושך במיוחד תלויים באופנת הזמן, מבחינה גופנית ונפשית כאחת. בשנות העשרים של המאה העשרים, נערה שותה ומעשנת, חצופה וסקסית, נחשבה מושכת ; בשנות החמישים תבעה האופנה יתר ביתיות וצניעות. בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים דרשו מהגבר תוקפנות ושאפתנות, ואילו היום, כדי להיות "אריזה" מושכת עליו להיות חברותי וסבלני. על כל פנים, תחושת ההתאהבות מתפתחת בדרך כלל רק כלפי סחורות אנושיות הנמצאות בתחום אפשרויות המיקח והממכר שלנו.

 אני מחפש עסקה: על המושא להיות נחשק מבחינת ערכו החברתי, אך בהתחשב באפשרויותי ובנכסי הגלויים והסמויים, עליו גם לרצות בי. שני בני אדם מתאהבים אפוא כאשר הם מרגישים שמצאו את המושא הטוב ביותר הזמין בשוק, בהתחשב במגבלות כוח המיקוח שלהם עצמם. לעתים קרובות, כמו בקניית נדל"ן, האפשרויות הסמויות היכולות להתפתח ממלאות תפקיד ניכר בעסקה הזאת. בתרבות שבה שולטת מגמת שוק, ושבה ההצלחה החומרית היא הערך הבולט, אין סיבה להתפלא שיחסי האהבה האנושית מצייתים לדפוס זה של חליפין השולט בשוק הסחורות והעבודה.

מהי התוצאה? האדם המודרני מנוכר לעצמו, לזולת, ולטבע. הוא נהפך לסחורה, והוא חש את כוחות החיים שלו כהשקעה, החייבת להביא לו את מירב הרווח שניתן להשיג בתנאי השוק הקיימים. היחסים האנושיים הם בעיקרם יחסים בין אוטומטים זרים זה לזה, שכל אחד מהם מבסס את ביטחונו על היצמדות אל העדר ועל הליכה בתלם המחשבה, ההרגשה או הפעולה. בעוד כל אחד מנסה להיות קרוב ככל האפשר אל כל השאר, נותרים הכול בודדים לגמרי, חדורים תחושה עמוקה של חוסר ביטחון, חרדה ואשמה שתמיד נוצרת כאשר אי אפשר להתגבר על הנפרדות האנושית. הציוויליזציה שלנו מציעה סמי הרגעה רבים המסייעים לבני האדם להשכיח מעצמם את הבדידות הזאת: ראשית כל השגרה הקפדנית של העבודה המכנית, המאורגנת, הביורוקרטית, המסייעת לבני האדם להמשיך להיות לא-מודעים למאווייהם (רצונות, תשוקות) האנושיים היסודיים ביותר, לכמיהה להתעלות ולאחדות. ואולם השגרה לבדה אינה מצליחה לעושת זאת, והאדם מתגבר על ייאושו הלא-מודע באמצעות שגרה אחרת, שגרת הבידור, הצריכה הסבילה של צלילים ומראות שמציעה לו תעשיית הבידור ; ונוסף על כך באמצעות הסיפוק מקנייה מתמדת של דברים חדשים, והחלפתם כעבור זמן קצר בדברים אחרים.

יחידת טכנולוגיה-

קווים לדמותו של הסקרין אייג'ר / שחר אילן

נזירי האינטרנט:

מכל תופעות ההתמכרות בעולם הווירטואלי, הקיצונית ביותר היא של ההיקיקומורי בארץ הסוני העולה יפאן. מדובר בבני עשרה יפאנים שפורשים מרצונם מהעולם, מסתגרים בחדריהם לחודשים ואף שנים, ומעבירים את חייהם בין הטלוויזיה, המחשב, DVD וקונסולת המשחקים. הם מגיפים את התריסים, ישנים ביום וערים בלילה, מנתקים כמעט כל קשר עם הסביבה והמשפחה ויוצאים מהחדר רק לשירותים.

מדובר במגפה. ההערכה היא שאחד מכל חמישה נערים יפאנים הופך להיקיקומורי וארבעה מכל חמישה היקיקומורי הם בנים. העיתונאי מייקל זילנזיגר טוען בספר חדש שזו דרכם למחות נגד החברה היפאנית ההומוגנית שאינה מאפשרת להם להיות שונים.

דור הפלזמה:

 "ואשינגטון פוסט" מדווח ששיעור בני הנוער בארה"ב שמשתמשים באינטרנט הוא 87%. מקורות אחרים מדווחים שארבעה מכל עשרה ילדים בני 3-11 בארה"ב משתמשים באינטרנט באורח סדיר. ילד אמריקאי מתחת לגיל 8 מבלה כחמש שעות וחצי מול מסכים. 16% מבני 8-18 מבלים יותר מעשר שעות וחצי ביום מול המדיה.

בארה"ב כבר יש שם לתופעת הילדים שחייהם מתנהלים ממסך למסך, "סקרין-אייג'רס" (Screen Agers). רבעון הסתדרות המורים "פנים" הקדיש לתופעה את גיליונו האחרון והכתיר אותו בכותרת "ילדי המסכים". דומה שהביטוי האנגלי מוצלח יותר. דרוש שם עברי לדור הפלזמה.

ים המשחקים:

כל הורה והמלחמה הפרטית שלו בשעות המסך האינסופיות של ילדיו. אנחנו, למשל, הצבנו לשני הבנים משימה לא פשוטה בחופש הגדול: שעתיים ללא כל מרקע, כולל טלפונים סלולריים או פליימוביל. הישגים: הילדים נשארו בחיים וציירו המון. הפסדים: הילדים לא קראו הרבה, אולי כמחאה

הסופרת שהם סמיט מספרת ב"פנים" שכשילדיה קיבלו את המחשב, נוסח חוזה שהבטיח להורים שליטה, אבל החוזה קרס לחלוטין בחופש. "הילדים טבעו בים המשחקים מטמטמי המוח… שלא תבעו מהם כמעט דבר מלבד שליטה בקשר יד עין". הילדים הפכו "קצרי רוח, אגרסיוויים, נרגנים, אטומים לסביבה ומשוללי עניין בכל עיסוק אחר".

פנטזיות על הרשת:

המרכז לטיפול שיקומי בהתמכרות באינטרנט פועל כמובן באמצעות האינטרנט. כתב "הארץ", עפרי אילני, מדווח שהוא אחד ממרכזים רבים שנפתחו בשנים האחרונות. אנשי המרכז טוענים שמדובר ב"אחת הבעיות הנפשיות שמתפשטות בקצב מהיר בתקופתנו". בניגוד לאתרים אחרים ברשת, המרכז השיקומי מנסה לקצר את זמן הגלישה בו ולשכנע את הקוראים לצאת לטייל בפארק

החוקר איוון גולדברג הגדיר סימפטומים להתמכרות לאינטרנט ובהם: קשיי גמילה בזמן הפסקת השימוש ברשת, כולל חשיבה אובססיווית על האינטרנט; פנטזיות או חלומות על האינטרנט ותנועות הקלדה בלתי רצוניות. אבחון ההתמכרות נעשה בין השאר באמצעות השאלה "באיזו תדירות אתה מכה, צורח או מגיב בזעם כאשר מישהו מפריע לך בזמן גלישה"? אבל אנשי מחשב רבים סבורים שההתייחסות לשימוש מוגבר באינטרנט כאל מחלה, היא ניסיון דיכוי שמבצעת התרבות השולטת והנסוגה נגד התרבות החדשה והעולה.

אובדן התמימות:

 אחת הסיבות העיקריות להתלהבות של בני הנוער מעולם הרשת היא היעדר פיקוח. ד"ר דוד גרין, מנהל מכון גרין לפסיכולוגיה, מציין ב"פנים" ש-51% מההורים אינם מפקחים על השימוש באינטרנט של ילדיהם. 95% מההורים אינם מבינים את עגת הילדים באינטרנט. 51% מהילדים קיבלו דואר זבל (ספאם) ובו הצעות לקניית תרופות, בהן ויאגרה. 47% קיבלו ספאם עם קישורים לאתרי פורנו קשה.

"בעולם הווירטואלי כל הדלתות פתוחות", כותב גרין. "ילדים נכנסים ללא ליווי או אישור של ההורים וללא כלים להתמודדות עם אתרי פורנו, סמים, אלימות ואידיאולוגיות מטורפות". טענה מקובלת היא שהחשיפה לתכנים האלה גורמת לאובדן הילדות.

נספח 3: רקע על השיר-

דניאל הינו ספר כחלק מנביאים. דניאל היה נביא וחזיונותיו היו נגלים אליו בחלומות. אחד מחזיונתיו המפורסמים ביותר היה חזון החיה. בחזון זה של דניאל נראו ארבע הממלכות בדמות ארבע חיות עם הדגשים רבים בדבר השוני הנורא של החיה הרביעית מקודמותיה.חיה העשוייה מברזל שמסמלת את גלות רומי והנצרות היא הנוראה והארוכה מקודמותיה שהרי היא נמשכת זה קרוב לאלפיים שנה מתוך עינויים ורדיפות רבות.

"הנה חיה רביעית מטילה פחד ואימה, וחוזק יתר יש בה, ושיני ברזל גדולות לה, אוכלת וממעכת ואת השאר ברגליה רומסת, והיא שונה מכל החיות שלפניה, ועשר קרנים יש לה. מתבונן הייתי בקרנים, והנה קרן אחרת קטנה עולה ביניהם ושלש קרנים נעקרו מלפניה. והנה עינים כעיני אדם בקרן זו, ופה מדבר גדולות, דברי שחץ וגאוה. "

הקלפים הנכונים-

"אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול . יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר. הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שווים, אלא לפי ערכם. הייתי ישן מעט , חולם יותר .אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים , אנו מפסידים שישים שניות של אור . הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים. אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי. הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע  שמפסיקים להתאהב! לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף. לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזיקנה אלא עם השכחה. כל-כך הרבה דברים למדתי ממכם, האנשים? למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר. למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד. למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם. כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד ממכם , אבל באמת – הם לא יעזרו לי , משום שכשישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים . אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן , הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך. אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר "אני אוהב אותך " מבלי להניח , בטיפשות , שזה כבר ידוע לך . תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב , אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו , הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך , ושלעולם לא אשכחך . המחר לא מובטח לאף אחד , צעיר או זקן . היום יכולה  להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך . בגלל זה אל תחכה יותר , עשה היום , כי אם המחר לעולם לא יגיע , בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך , לחיבוק , לנשיקה והיית עסוק  מכדי להגשים להם בקשה אחרונה . שמור את אהוביך קרוב , תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם , תאהב ותתייחס טוב אליהם , תקדיש זמן להגיד להם  "אני מצטער " , " תסלח לי " , "בבקשה " , "תודה " , וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר . אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות . בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם . תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך              "

)גבריאל גרסיה מרקס)

קטעים על משמעות (שימו לב, לא כל הקטעים מדברים באופן מובהק על המושג "משמעות" או על הקשר המשמעות לתפקיד הצבאי, אך הם קטעים שונים ומגוונים שמטרתם לפתוח את הראש ולחשוב לבד על משמעות המושג.) יש לי עוד קטעים שלא נמצאים במחשב, אשמח להביא לכם אותם מצולמים אם תרצו.

א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.  ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.  ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם:  בְּכָל-עֲמָלוֹ–שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.  ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ–שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם.  ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ.  ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים–שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת.  ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.  ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא:  כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.  יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן–עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה.  {פ}

יב אֲנִי קֹהֶלֶת, הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל–בִּירוּשָׁלִָם.  יג וְנָתַתִּי אֶת-לִבִּי, לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע, נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם–לַעֲנוֹת בּוֹ.  יד רָאִיתִי, אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ.  טו מְעֻוָּת, לֹא-יוּכַל לִתְקֹן; וְחֶסְרוֹן, לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת. טז דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם-לִבִּי, לֵאמֹר–אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה, עַל כָּל-אֲשֶׁר-הָיָה לְפָנַי עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה, חָכְמָה וָדָעַת.  יז וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה, וְדַעַת הוֹלֵלֹת וְשִׂכְלוּת:  יָדַעְתִּי, שֶׁגַּם-זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ.  יח כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב-כָּעַס; וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב.

"הלוגותרפיה גורסת שהשאיפה למצוא משמעות לחיים היא הכוח, המניע הראשוני של האדם… דאגתו של אדם, ואף ייאושו, על מידת כדאיותם של החיים, הם מצוקה רוחנית, אך בשום פנים ואופן אינה מחלה נפשית… אמת, חיפושי האדם אחד פשר וערכים עלולים לשרור מתיחות פנימית… אולם מתיחות זו עצמה היא התנאי המקדים לבריאות הנפש… הריני מעז לומר, כי אין לך דבר בעולם שעשוי לעזור לאדם להתגבר על הגרוע מכל, כמו הידיעה כי יש פשר לחייו. הרבה חכמה גנוזה במשפט: מי שיש לו למה שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת בכל איך…" (ויקטור פרנקל/ האדם מחפש משמעות)

… מרכז החיים הוא לא שם ולא פה, כי אם בך, ב'אני' שלך. על הלכה זו צריכה את לעמוד, את מבקשת חיים של פעולה ושל מחשבה כאחד, ואין צריך לומר – אם חיים של יצירה. זאת היא טעותם וזאת חולשתם של רבים, שאין מרז לנפשם, לחיי רוחם. יש להם כוחות, ולעתים כוחות גדולים, אבל הכוחות מתפזרים לכל מרחבי החיים, לכל מעמקי הנפש, מתמזמזים וכלים כענן, כי אין להם מרכז, אשר יאחדם בנקודת שריפה אחת, אשר יצרפם לכוח אחד של חיים ויצירה; ואין הם יודעים לבקש את מרכז חייהם, כי הם מבקשים אותו מחוץ לנפשם, באידיאלים, בשאיפות, במעשים שבחיי החברה, האומה, האנושות~ הם מבקשים מרכז אובייקטיבי, בעוד שהמרכז הוא עצם הסובייקטיביות, עצם ה'אני'. לפיכך יש להם כל כך הרבה מרכזים סותרים זה את זה: אנושיות, לאומיות, חברתיות, אינדבידואליות, אידיאליות, מעשיות, ארץ ישראל וכל העולם, וכך הלאה…

אין מרכז אלא אחד, כי אין עולם אלא אחד – הוא עולמו של האדם, ה'אני' שלו. אולם ה'אני' הוא כעין נקודה הנדסית, שצריך להגדירה בדיוק. ולהגדיר את נקודת עצמו יכול האדם רק בעצמו. רק כלל אחד גדול יש כאן: ככל שהנקודה יותר דקה, יותר זכה, יותר היא מסוגלת לחבק עולם ומלואו. רק הנקודה ההנדסית שאין בה תפיסה כלל, יוצרת בתנועתה את כל הצורות שבעולם ואת צורת כלך העולם. אין סוף לעומק מוליד אין-סוף בהתפשטות. נקודה קצת יותר גסה אינה ראויה להיות נקודה הנדסית, אינה ראויה להיות מומו של עולם.

בקשי את מרכז החיים בנפשך. כאשר תמצאי – כל העולם לפניך וכל החיים חייך, כי אל כל אשר תבואי, שם יהיה מרכז החיים, כי שם יהיה ה'אני' שלך. וזה יהיה באמת מרכז, כלומר נקודה המרכזת את כל אשר סביבה. כל משא נפשך וכל התביעות העליונות עם כל השאיפות העליונות של נפש האדם – כולם יהיו כעין פריפריות לאותו המרכז, כולם יהיו כעין גוף לאותה הנקודה, המחייה אותם.

… כללו של דבר: הכול תלוי בך, בנפשך, ב'מרכז החיים' שבך. את יכולה להביא הנה מאירופה נפש עשירה, עמוקה, אמיצה ממה שהיא עתה.

(א"ד גורדון, מתוך מכתב לרחל)

"ברצוני  לשתף אתכם בשיחה שהיתה לי עם עמנואל ביום שישי מספר דקות לפני שעלינו למסוק. עמנואל שאל אותי שאלה- "מה אתה עושה במידה וחס וחלילה המסוק שלנו חוטף טיל ונשארות לך חמש דקות לחיות עד ההתרסקות?"

עניתי לו- "לא יודע. אני משער שאהיה מאוד עצוב ומפוחד, אעצום עיניים ואחכה שזה יגמר כמה שיותר מהר ובלי הרבה כאב."

עמנואל חשב לרגע ואמר- "מה שאני אעשה, וזה מה שצריך לעשות, זה להגיד שמע ישראל."

הסתכלתי עליו ואמרתי לו- "בסדר, אז תגיד שמע ישראל, אבל מה זה יתן לך? הרי בכל זאת שנייה אחרי כן המסוק יתרסק וכולנו נמות."

אז הוא ענה לי משפט שעד עכשו מלווה אותי, ואני מאמין שהוא ימשיך ללוות אותי כל חיי- "אם לאדם נשארות חמש שניות לחיות ועדיין יש בשניות האלה משמעות לחייו ושאיפה למה שאחריהם, משמע, לכל החיים שלו יש משמעות. אך לעומת זאת, אם לאדם נשארו חמש שניות לחיות, ואיננו מבין את חשיבות השניות הללו, אז כנראה אין משמעות לכל החיים שלו…"

(סתיו- חבר ליחידה של סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה)

למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה. השדות מבקשים ברכה הים מבקש אמונה ואתה אינך מבקש דבר. ליבי ישן את שנתו ואני ישנה. חלומי כבד שתיקה ומתי מהלכים בשנתי כבתוך מצודה עתיקה. איך אתעורר משנתי ואין בליבי אמונה? ואתה אינך מבקש דבר.

לאה גולדברג

למדני אלוהי ברך והתפלל,

על סוד עלה קמל על נגה פרי בשל,

על החירות הזאת לראות, לחוש, לנשום.

לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל

לבל יהיה עלי יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה יומי עלי הרגל.

(לאה גודלברג)

"התורשה, הסביבה שחינכה אותך והמעמד החברתי, כל אלה הם כמו קלפים שמחלקים לך באופן עיוור לפני תחילת המשחק. בזה אין שום חופש, העולם נותן ואתה לוקח, בלי שום אפשרות לבחור. השאלה היא מה עושה כל אחד עם הקלפים שחילקו לו. הלא יש מי שמשחק בקלפים לא כל כך טובים באופן יוצא דופן, ויש מי שבדיוק להפך, מבזבז ומפסיד הכל אפילו בקלפים נפלאים. אבל החופש איך לשחק תלוי באופן אירוני במזל של כל אחד, בתבונה, באינטואיציה וכמובן בהעזה, ואם כך אז מה סוף סוף נשאר לנו? לא הרבה: החופש לצחוק ממצבנו או להתאבל עליו, להשתתף במשחק או לפרוש, הבחירה היא בין לעבור את החיים האלה בערנות או בנמנום".  עמוס עוז

(מתוך "סיפור על אהבה וחושך")

קטע לסיכום היחידה:

"התורשה, הסביבה שחינכה אותך והמעמד החברתי, כל אלה הם כמו קלפים שמחלקים לך באופן עיוור לפני תחילת המשחק. בזה אין שום חופש, העולם נותן ואתה לוקח, בלי שום אפשרות לבחור. השאלה היא מה עושה כל אחד עם הקלפים שחילקו לו. הלא יש מי שמשחק בקלפים לא כל כך טובים באופן יוצא דופן, ויש מי שבדיוק להפך, מבזבז ומפסיד הכל אפילו בקלפים נפלאים. אבל החופש איך לשחק תלוי באופן אירוני במזל של כל אחד, בתבונה, באינטואיציה וכמובן בהעזה, ואם כך אז מה סוף סוף נשאר לנו? לא הרבה: החופש לצחוק ממצבנו או להתאבל עליו, להשתתף במשחק או לפרוש, הבחירה היא בין לעבור את החיים האלה בערנות או בנמנום".  עמוס עוז

(מתוך "סיפור על אהבה וחושך")

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סמינר משמעות 2012- גרסה להדפסה

  1. פינגבאק: סמינר משמעות | פתיליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s