מה העבודה הזאת לכם? \ אליהו (צצה) רגב

כמו כל ותיקי קיבוצי, כך גם אני קיבלתי לתא הדואר שלי דף, המזמין אותי ל"סדנת הכנה לפרישה מעבודה". למקרא הדף אפפה אותי תחושה מוזרה של אי-נחת. "מילא" אמרתי לעצמי, "מן הסתם ישנם כאלה המצפים לפרוש מהעבודה. אבל אני, הרי לא אוכל בשום פנים ואופן לפרוש מעבודה.

וכל-כך למה?
– משום שלמיטב זכרוני , אני מעולם לא עבדתי!
וכי מה עשית כל שנותיך בקיבוץ?
– תמיד עשיתי רק מה שהתחשק לי לעשות!

לפני חמישים ושבע שנים הגעתי הנה, צעיר ונלהב. תחילה הוצע לי להשתתף בבניית הבתים הראשונים בקיבוץ. היה זה אתגר מסעיר. ללמוד את רזי המקצוע, לבוסס בבטון הטרי עד זוב דם, להינשא על הפיגום הגבוה כנגד הרוח הצורבת. אנו החלוצים… באנו ארצה לבנות ולהיבנות… אבל לא, זאת כלל וכלל לא הייתה עבודה. רק אחרי כן החליטה התנועה למסור את מלאכת הבניין ל"מפעל הבנייה" על עובדיו השכירים, שהפכו את פאר הבנייה – אוי לאותה בושה – לעבודה לכל דבר.

אבל אני התחמקתי בעוד מועד מן העבודה, ועד מהרה אימצתי לעצמי הגשמה חדשה לחלומותיי: הייתי לנוקד – מגדל צאן! זו לא הייתה עבודה חלילה – זו הייתה תרבות בפני עצמה, זו הייתה רומנטיקה, זה היה מיתוס! "ספר הנוקדים" היה לנו לכתבי הקודש. ממנו למדנו כמה יחידות מזון להקצות לעדר ואיזה שירי רועים לחלל לו במרעה.

עכשיו כבר מותר לגלות: היינו כנופיה מכובדת של סרבני עבודה להכעיס. אי-שם, בחדריהם הסגורים, ישב "סדרן עבודה", ישבה "ועדת עבודה", ותיקנו "תקנות עבודה". קבעו שמונה שעות ליום, שישה ימים לשבוע, המציאו את "שיבוץ השבתות" ורשמו בדקדקנות חובות וזכויות "עבודה" לכל חבר.

אבל אנחנו, ברוב חוצפתנו, התעלמנו מכל אלה. יצאנו למרעה עם זריחה ושבנו עם שקיעה, חליבת בוקר מבעוד חושך וחליבת ערב עם רדת חושך. קיץ, חורף, שבת וחג – לא נניח ל"משובצים" בלתי מנוסים לקלקל לנו את כבשותינו. התחלקנו בינינו לפי תור בריכוז הענף. בלילות הייתי מדיר שינה מעיניי כדי לתכנן ולחשב בקפידה כל חבילת שחת וכל ליטר חלב ולהביא את מרב ההכנסה לקיבוץ. זאת לא הייתה עבודה.

ובשעות הערביים הקיציות, כשנשמע בביתנו צלצול פעמוני העדר השב מן המרעה, הייתה ילדתי בת השלוש ממתינה לי בזרועות אמא על שביל הרועים. נשאתי אותה על כפיים, ולא חשתי כל הבדל בין אודם השקיעה מעליי, פעיות הצאן מאחוריי ומלמוליה של בתי בזרועותיי – הכול כאחד היה החיים. חיי שלי!

כעת אני יכול להעיז ולשאול קבל עם ועדה את שאלת הרשע מהגדת פסח: מה ה"עבודה" הזאת לכם?

הרי השורש "עבד" במקרא הוא מלשון עבדות. זהו מעשה שעושים בכפייה. כפיית האדון על עבדו או, להבדיל, כפיית ה' יתברך על עמו-עבדיו. ידוע שביאליק, במשוגתו, שר "שירי תודה שירי ברכה לעבודה ולמלאכה". בלבלת את היוצרות, חיים נחמן! אכן "מלאכה" היא מכובדת וקדושה כשמה, שהיא כמעשי המלאכים, אך "עבודה" היא בזויה ומשפילה, שהיא כמעשי העבדים.

גם א.ד.גורדון טעה, ובעקבותיו שרו חלוצינו "העבודה היא חיינו". מה טוב שבאו כל אותם פקידים מן המשרדים והשיבו ל"עבודה" את משמעותה המקראית המגונה. מעתה להווי ידוע לכול שהעבודה אינה חיינו, כי-אם אילוץ הכפוי עלינו בעל כורחנו, ושעל כן יש לתקן תקנות לאכיפתה.

אני זוכר את רעייתי שחינכה את ילדי הגן וגם השכיבה אותם לישון בלינה המשותפת במסירות, הזדהות ואהבה אין קץ. הפקידים בקיבוץ חישבו זאת ל"עבודתה". היום עושים הורים את אותו מעשה עצמו באותה מסירות ואהבה – אם כי לילדיהם הפרטיים בביתם הפרטי – וזאת אינה "עבודה" בעיני איש. מדוע? כי מה שעושה אדם למען נוכרים, שאינם מבשרו, על זה יש להניח שהוא מעשה מנוכר, דהיינו "עבודה".

 עשרים שנה הלכתי אחרי הצאן, עד שהקיבוץ נערך לתעשייה והוחלט לחסל את הענף. אבל אני שנאתי את העבודה והמשכתי כל השנים לתרום כיכולתי ולעשות בדבקות את מה שלבי ומצפוני הורו לי לעשות. אם זה בשרות חדר האוכל או בחינוך ילדים ונוער, בפעילות התנועה, בלימודיי האקדמאים ועוד. כך גם העליתי את הגיגיי על הכתב, וכעת, כשאני כותב דברים אלה מרצוני החופשי, מתקשר אליי העורך בטלפון, ומאיץ בי להשלים את הרשימה שהבטחתי לו מזמן. הוא חושש שמא אפרוש ולא אעשה את "העבודה". אני מרגיע אותו: אין לו ממה לחשוש. הרי מעודי לא עשיתי "עבודה", ועל כן אין סכנה שאפרוש ממנה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה בט"ש, התנסות אזרחית, פרק משימה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s