שפה ותרבות ושפה

שפה ותרבות ושפה

 רקע

ביחידה זו מתעסקים בשפה ומילים. איך מילים משפיעות על תודעת אנשים, איך אפשר לשדל אנשים לחשוב תוך הסרת אחריות מהדובר.

 

מטרות
החניך ייבחן מהי שפה מתארת ומהי שפה משדלת
החניך ייבחן כיצד מילים יכולות להשפיע על תודעת בני אדם

מהלך:  

1) סיפור מג"ע/ צבא לאחר גניזת מילים (10 דקות)
2) תיאור ציור במעט מילים/הרבה מילים(5 דקות)
3) טקסט צמצום שפה 1984+ דיון (20 דקות)
4) מילים נרדפות (5 דקות)
5) טקסט "שפה חינוך פוליטיקה" יוסי אבינון+דיון (20 דקות)

תאור:

1)     סיפור מג"ע/צבא לאחר גניזת מילים-
בוחרים שני מתנדבים, מתנדב ראשון צריך לספר חוויה מהצבא שהייתה לו משמעותית כאשר אסור לו להשתמש במילים: בסיס, מפקד, מדים, שבוז, מחלקה, כתה.
מתנדב שני מספר חוויה מהצבא כאשר אין לו הגבלה מילולית בכלל.
לכל מתנדב מספר דקות לכל סיפור.
לאחר מכן עורכים את אותו משחק עם חוויה משמעותית שהייתה לי מגרעין עודד כאשר אסור להשתמש במילים: חולצה כחולה, חניכים, קומונה, רכז, טיול.

דברים שאפשר ללמוד מהמשחק-
1. ייתכן למשל בסיפור של גרעין עודד שהמשתתף ייבחר לספר סיפור שלא קשור בכלל לחניכים או לקומונה [דבר שהיינו מצפים שייעשה אילו לא הייתה ההגבלה המילולית]
ייתכן שייבחר לספר סיפור על עצמו, על תהליך שעבר עם עצמו, מחשבות שהיו לו וכו'..
מכאן ניתן להבין שכאשר מצטמצם לאדם אוצר המילים שלו, כך מצטמצמת תודעתו, החניך ייבחן לדבר על נושאים אחרים כי פשוט אין לו את המילים לדבר על נושאים אחרים.

2. ניתן לראות שהחניך ייתאר את הסיפור בצורה מעט גסה או חדה, מכיוון שאין לו הרבה מילים להשתמש הוא לא יוכל לרדת לדקויות ופרטים, הוא עלול פשוט להתייאש ולומר "היה טוב" או "היה רע". יציג תיאור דיכוטומי של הסיפור, כי אין לו את המילים לרדת לדקויות.

2)    תיאור של ציור-

בוחרים ציור כלשהו, חשוב שהציור לא ייראה מצב מאוד ברור כמו איש שמח, איש עצוב, חשוב שיהיה מאוד יותר מורכב מזה בציור, משהו שיצריך הרבה מילים לתאר אותו.
בוחרים מתנדב אחד שייתאר את הציור בעשר מילים בלבד כאשר אסור לברור את המילים, המתנדב חייב לדבר בזריזות מתחילת המשימה.
המתנדב השני צריך לתאר את הציור ללא כל הגבלה מילולית, יש לו כמה זמן שירצה ואת כל המילים שברשותו.

המסקנה של משחק זה-
ממשחק זה ניתן לראות את אחד ההבדלים בין בור לאינטקלטואל שטמון באוצר המילים של השניים. הבור מחזיק באוצר מילים קטן, מה שגורם לו לתפוס את המציאות בצורה צרה יותר, יש לו מעט מילים לתאר מצבים, לכן מתאר אותם בצורה גסה, לפעמים וולגרית, הוא אינו יודע לעמוד על הדקויות והרגישויות של סיטואציות לכן מתאר ואף תופס אותם בצורה חדה. לעומתו קיים האינטלקטואל המחזיק באוצר מילים גדול, האינטלקטואל יודע להגדיר מצבים, לעמוד על רגישויות ודקויות של סיטואציות וכך גם חווה את החיים.

3)    1984/ ג'ורג' אורוול צמצום שפה-

מספרים מעט על הספר, הספר 1984 הינו ספר שבא לתאר כיצד עובדת דיקטטורה, על איזה עקרונות נשענת ואיך היא עובדת בפועל. בטקסט שאנו קוראים קיים דיאלוג בין שתי דמויות, הדמות האחת עובדת שמשרד ממשלתי שמתעסק בשכתוב השפה, המשרד מוציא מהדורה של מילונים עם מילים שמותר להשתמש בהן, כל מילה שלא נמצאת במילון אסורה בשימוש על פי חוק. הטקסט מראה כיצד צמצום השפה מצמצם את התודעה, ולאחר שנים של צמצום שפה אנשים כבר לא יוכלו לנהל שום דיאלוג על מגוון של נושאים אותם רוצה הממשלה לגנוז.

4)    מילים נרדפות/מקבילות-

שואלים את החניכים כמה מילים נרדפות יש למילים:
יופי- נוי, חן, הוד, הדר, חינני וכו'…
מתנה- שי, אשכר, דורון, מתן..
מוות- נפטר, נהרג, מת, נספה, נפל, חלל, נפל למשכב, עליו השלום, הלך לעולמו, זכרו לברכה, נאסף אל אבותיו וכו'..

זונה- פרוצה, שרלילה, שרמוטה, מופקרת, נערת ליווי וכו'..
לאחר מכן שואלים כמה מילים נרדפות יש למילה זונה באנגלית-
prostitute, slut, whore, cunt' escort girl ..

מספרים על מאמר [שעוד לא מצאתי אותו] שמספר על כך שנעשה מחקר הבודק כמה מילים בכל מיני שפות מתארות את אותה המשמעות. נמצא שהמשמעות שיש לה את המספר הגבוה ביותר של מילים שמתארות אותה בעברית היא מוות. ובאנגלית אמריקאית היא זונה.
*ונאמר שגם בעברית יש הרבה מילים המתארות את המשמעות של זונה.
מתוך מאמר זה ניתן לראות איך שפה משקפת תרבות, ניתן לבחון שפה ולראות איך נראית התרבות נראית מתוך כך.

5) שפה חינוך פוליטיקה/ יוסי איבנון-
קוראים את הטקסט יחדיו ומפרשים, עומדים על ההבדלים בין שפה
מתארת ושפה משדלת. אפשר להתייחס לכמה דגשים בקריאת הטקסט:
* כולנו סובייקטיבים, אנו חושבים בסובייטיביות, אני מדברים
בסובייקטיביות ומעצם היותנו-אנו סובייקטיבים. זה לא האמירה של
הטקסט, הטקסט אומר שבצורה מאוד מכוונת מילים גורמות לנו
לחשוב בצורה מסוימת ועושות זאת בצורה מאוד חכמה מבלי לקחת
אחריות של הדובר על הנאמר. אדם יכול להשתמש בצורה מאוד חכמה
במילים ולהניע אנשים למעשים כאשר אינו משייך את האחריות לתוכן
שאומר אליו.

* נקודה נוספת שאפשר להתייחס אליה היא איפה נמצא הדיכוי? האם
הדיכוי נמצא בשפה ובמילים? או שהוא נמצא בשטח, לכך אפשר למצוא
גישות שונות של תשובות כאשר חלק יאמרו שגם אם השפה תיהיה נקייה
לחלוטין, וכלל לא משדלת, הדיכוי עדיין יהיה נמצא כי הדיכוי הוא בשטח
ולא בשיחה בין בני אדם.
אחרים יאמרו כאשר השפה תיהיה פחות בעלת מילות המתארות דיכוי,
שיחה על דיכוי תיהיה נגישה יותר וקלה יותר להבנה.
רשימת ציוד
ציור, טקסט 1984/ ג'ורג' אורוול, טקסט חינוך שפה פוליטיקה1יוסי אבינון

צמצום שפה 1984
שפה חינוך פוליטיקה יוסי איבנון

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הציר הרעיוני, יחידות, כללי, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s