החיים יפים, הכל בסדר, מותר ליהנות \ יקיר אוזן

חיים יפים, הכל בסדר, מותר להנות \ יקיר אוזן
 
לאחרונה, בהיותי סטודנט הטובע תחת עומס המטלות והמבחנים 
איני יכול שתהיה לי שעה אחת ביום בה איני לומד, וסתם נהנה או עושה משהו אחר מבלי שמחשבות כמו 
"זה לא בזבוז זמן?" או "לא עדיף שתלמד עכשיו?" יתחילו לקנן בראשי ולהציק לי על בטלנותי, ובכך גם להעיר את ייסורי המצפון. 
למעשה- אפילו ברגע כתיבת מילים אלה, מוחי עסוק בשאלה זו.
ולכן- חשוב היה לי לכתוב לכם על כך- מה נכון ומי צודק?
האם אנחנו צריכים להיות כל היום טרודים ועסוקים בעשייה בלתי פוסקת או שמא מותר לנו גם ליהנות ולהתבטל?
 
הרי תמיד אומרים לנו ש"חבל על הזמן", "אתם תפספסו את הרכבת"או כמאמר השיר של רבי מאיר (אריאל):
"העגלה נוסעת, אין עצור. לא קפצת עליה עכשיו,עברו כבר שנתיים, והנה נשארת מאחור"
ועוד משפטים כאלה ואחרים שאומרים לנו כי אנחנו חייבים להיות בעשייה מתמדת ואם לא נהיה עסוקים כל הזמן במה שאנו צריכים (כביכול) לעשות אנחנו בעצם מכלים את הזמן לריק.
אבל… אליה וקוץ בה חברים. ברצוני להציג לכם שאלה שתגרום לנו לתהות מחדש על כל העניין:
האם בני האדם בעצם לא יצרו את התרבות והתפתחו רק כשהתאפשר להם מקום וזמן ל… בטלה?
 
אנשים בתקופות קדומות יותר היו ציידים לקטים, ובתקופה זו הם נדדו ממקום למקום,בחיפוש אחר אוכל ומחסה, למי היה זמן בכלל לחשוב על דברים מעבר לכך? שכן היה צורך קיומי להמשיך ולשרוד שלא נתן מקום לזמן פנאי, מושג זה לא היה קיים בכלל. אך מרגע שהאדם המציא את האש וביית את החיטה, הו, הנה לו זמן פתאום, אינו חייב הוא להמשיך ולנדוד ממקום למקום שכן הוא מגדל את האוכל שלו בקרבת המקום בו הוא גר ויש לו את האש לחימום ובישול.
העובדות מצביעות על כך שמוחו של האדם גדל ב-30% מגודלו המקורי בתקופה זו. אנשים התחילו לפתח תרבויות וציוויליזציות, אנשים התחילו לתהות על מהות העולם ומהות הקיום האנושי. למעשה כל מה שאנחנו מכיריםו חושבים כיום לא היה מתרחש לולא לא היה רגע כמה שעות פנויות לאדם להניח מכל משימותיו ופשוט- "לא לעשות". וכאן אני מגיע לשאלה השנייה-
"האם באמת אפשר לא לעשות?" או "לעשות כלום?" 
 
בימינו אפשר כבר למצוא המון ספרים, מאמרים קבוצות והוגים שאומרים כי זמן הבטלה-כביכול- הוא זמן יקר ערך, שכן בזמן זה אנחנו חושבים, יש לנו זמן להתבונן אחרת על דברים, להתבונן לעומקם, ומתוך כך- להיות יצירתיים, להניע את מסלול חיינו ומעשינו לכיוונים אחרים, לשנות ולהשתנות וכמובן – להתפתח.
כיום, אצל רובנו, מתחלק הזמן, או שעות היממה ל- זמן עבודה וזמן פנאי. אם פעם לא היה לאדם פנאי נוסף מלבד לצרכים קיומיים כמו התרבות או שינה, כיום המצב הוא אחרת,ובחברה בה אנו חיים יכולים בני אדם להקדיש את הזמן הפנוי שלהם למשחק, הנאה, תקשורת עם אנשים אחרים (בני משפחה וחברים, או אנשים חדשים) ולהתפתחות אישית.
האם כל אלה אינם חשובים דיו ואינם מהווים תפקיד כה מרכזי בחיינו כדי לא לתת להם את הזמן הראוי?
כדי שלא נקדיש להם מעט שעות ביומנו הכה עמוס וצפוף?

בעידן המודרני בו אנו חיים, לימדו אותנו להשקיע את מירב שעות היום שלנו בעבודה ובמטלות שונות כדי שנוכל להגיע יום אחד למטרה הנכספת ושמה אושר.
מתוך נקודת מבט שלרובנו צריך להזכיר אותה- 
כי הכסף בשבילו אנו עובדים כל כך קשה הוא האמצעי כדי להגיע לאותו אושר ולא המטרה בפני עצמה.
אך האם באמת כשנסתכל בסוף יום בו רק עבדנו ועשינו רק את המחויבויות שנדרשנו או שאנו דורשים מעצמנו.
האם באמת בסוף יום כזה נלך לישון מאושרים יותר? ובראייה גדולה יותר- של שבועות חודשים ושנים- אם נחיה את חיינו בצורה כזאת, האם חיינו יהיו באמת מלאים ומאושרים יותר?
 
חשוב לי להדגיש כי אין בדברים אלה להגיד כי לעבודה או למחויבות אין כל ערך,  להיפך, כך אנחנו הופכים אחראים יותר לחיים שלנו ושל האנשים שאכפת לנו מהם וגם לוקחים חלק פעיל בחברה בה אנו חיים, 

אך כל אלה חייבים לבוא באיזון אל מול שאר הדברים

 
אז זכרו, כשאתם מרגישים שבא לכם לקחת "פסק זמן", לעשות הפסקה,
לעצור רגע בצד הדרך של מרוץ החיים, לאזן את יומכם בעשייה שאינה קשורה ישירות או בעקיפין לכסף, או פשוט "לא לעשות", זכרו את המנטרה הידועה:
החיים יפים, הכל בסדר, מותר להנות . 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s