עקרונות הפדגוגיה הביקורתית

עקרונות הפדגוגיה הביקורתית

מחויבות לתיקון עולם המתבססת על שתי הנחות

1) המצב אינו טוב. 2) אפשר לשפר אותו.

ההנחה שהמצב לא טוב נבנתה על ההכרה שבעולמנו יש סבל אותו גורמים בני אדם מסוימים לבני אדם אחרים וכי קיימים פערים עצומים בחלוקת העושר, הכוח והמשאבים בעולם. זיהוי נקודות הדיכוי הקיימות בחברה וניסיון לעורר את התלמידים להכירם. ג'ירו אומר להזמין את התלמידים לעסוק בניתוחים שיטתיים של מערכות הדיכוי ואי השוויון, השתקות ועוד.

הנחת יסוד שנייה – המצב ניתן לשינוי. הדיכוי אינו גזרה משמיים, אלא מעשה של בני אדם. בניגוד לבורדייה ולאסכולת פרנקפורט שעסקו בתיאור את המצב הקיים, הפדגוגים הביקורתיים מציעים דרכים לשנוי. הם אופטימיים מאוד ומאמינים בפעולות למען שינוי חברתי, שינוי בית ספרי.

 

תפקידם של המחנכים הביקורתיים זה לא רק לאתר את הדיכוי אלא גם לאתר מקומות של התנגדות. כי בכל מקום שבו פועלת ההגמוניה פועלים גם כוחות אנטי-הגמונים. איזה כוח מופעל ומה ההתנגדות הפוטנציאלית או המופעלת פרקטית.

התקווה – סוכני שינוי ולא סוכני חברות – אנשים עם שליחות מוסרית.

מערכת החינוך לטענתם היא חלק אינטגראלי מהמערך החברתי ומאבקי הכוח שמתקיימים שם מתקיימים ומזינים גם אותה. הפוליטיקה לפיכך היא חלק מהווי בית הספר והאקדמיה.

 

מודל הוראה/הדרכה אפשרי לפי פריירה:

 

  1.   דיאלוג שוויוני בין המורים/מדריכים לתלמידים/חניכים – הדיאלוג יוצא מהחיים של התלמידים. דרך הדיאלוג המורה מכיר את החיים שלהם. רק אחרי שנוצרה אווירה שבה מרגישים הלומדים נוח לדבר, והמורה מכיר את שפתם, חייהם וכו', הוא נותן כבוד ומקום לידע שיש להם כבר ומעביר אותם לשפה של מושגים או ללימוד קרוא וכתוב. לא מניח ששפתו טובה משפתם ושתרבותו טובה מתרבותם.

    בדיאלוג אין מורה ותלמידים, אלא כולם מלמדים וכולם לומדים. שתוף התלמידים בהכנת חומר הלימודים, בהסתמך על מה שהם כבר יודעים. הדיאלוג החינוכי מסתמך אם כן על תרבותם של הלומדים.

  1.   מיפוי המציאות – נעשה יחד עם התלמידים ויוצא מעולמם. ההנחה היא שלכל אחד יש כבר מראש עולם ידע עשיר, הכרה ותפיסת מציאות. השלב הבא הוא לשאול שאלות על המציאות שהכרנו האם ככה אנחנו רוצים שהיא תראה? האם היא נראת לנו? למשל נושא המשפחה. מי המשפחה שלנו? מי עושה מה, מה חלוקת התפקידים, הכוח ונשאל מי מרוויח מזה? מי מרוצה? מי מפסיד? האם ככה נרצה שהמשפחה שלנו תראה? כדי שהחינוך
    י יהיה ביקורתי, מיפוי המציאות חייב להתייחס לשוויון ולאי שוויון בין קבוצות בחברה, לריבוד להיררכיה, ליחס בין קבוצות.

 

  1.   העצמה – המטרה הענקת כוח לכל לומדת. העצמה נעשת על ידי חיבור כל אחד לידע ולכשרון שלו/שלה. למשל ההנחה שלכל אחד כבר יש ידע על העולם ושהידע שלה חשוב ומשמעותי. אם התלמידות משתתפות בהכנת החומר הנלמד יש להן שליטה על התוכן והמתודה והלימודים נעשים במבנה שוויוני. הן מקבלות כוח בכתה.   התפיסות של התלמידים את עצמם כבעלי כוח בכתה מובילה לתפיסה של כוח בחברה. אזרחים אקטיביים, שותפים לתהליכי קבלת החלטות בחברה או יכולים להוביל לשינוי בחברה.ההעצמה היא קולקטיבית.

  

  1.   הכוח של הקבוצה – קשה או בלתי אפשרי לעשות שינויים לבד. קבוצה עם אינטרס משותף חזקה הרבה יותר. הרבה יותר מכל אינדיבידואל.

 

  1.   רפלקטיביות – תוך כדי בחינת המציאות אנחנו בוחנים גם את עצמנו. אנחנו בתוך התמונה. למשל ריבוד    ותרבויות בישראל כדאי לבדוק אצלנו ולא רק בחברה הישראלית. בכל קבוצה יש מאבקי כוח, ריבוד, חלוקת כוח.     נלמד מה קורה בקבוצה שלנו כדי להבין מה קורה בחוץ.

   

  1.   חינוך פוליטי – כל חינוך הוא חינוך פוליטי גם כשאנחנו לא מודעים לזה. תמיד יש פילוסופיה מאחור. חינוך שטוען כ שהוא א-פוליטי רוצה בעצם לשמר מצב קיים ולו נקרא חינוך אידיאולוגי.
    החינוך הפוליטי מכוון לטיפוח יכולתו של היחיד לפעול בתחום הפוליטי כיצור אוטונומי, המכריע את הכרעותיו בתחום הזה תוך הזדקקות מינימלית אפשרית לדעת קהל, למנהיגים, לדעות קדומות, למוסכמות, ללחץ קבוצתי וכו'; החינוך האידיאולוגי, לעומת זאת, עיקרו במאמץ לשכנע של התלמיד בדבר יתרונה של עמדה פוליטית המועדפת על ידי מחנכיו, שאינם נמנעים בדרך כלל מלהזדקק לדעת קהל וללחץ קבוצתי, להפעלת סמכותם ולשימוש בסטריאוטיפים הרווחים בסביבה בשעה שהם מנסים להביא את חניכיהם לקבלת העמדות הפוליטיות, הרצויות
    ללהם
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s