כלים למדריך

כניסת מדריכים , משתמש חדשדוח עבודה נחלאי

מרכז ההדרכה בא לשרת את מדריכי הגרעינים בבני המושבים בצורה הטובה ביותר.
מטרות המרכז הוא שימור הידע, שיפור הנגישות לתכנים, יעול הכנת ההדרכות, ושיפור ניהול הצוות

כלים למדריך:
* הספריה השיתופית: הכנסת ספר לספריה שיתופית, רשימת הספרים
* דיווח סמינרים למדור נחל: http://www.tfasim.org.il/tofes/nb1bb
* איך עומדים בתקציב כלכלה בסמינר – המדריך להכנת הזמנת מזון.

לשם הצלחת איסוף החומר  ישנם מספר כלים שעל המשתמשים לאמץ:
תבנית לסמינר
תבנית ליחידה
תבנית יום גרעין

 שתפו אותנו בהדרכותיכם באחת מהדרכים:
1) העלו רשומה למרכז ההדרכה
2) שילחו יחידה למייל ofer.shane@gmail.com

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

יחידה- 'איך לי בצבא'

איך לי בצבא
(יכולה לעבור באחד הסמינרים בזמן הפרק הצבאי)

 רקע

נראה שהחניכים כבר נכנסו לשגרה מסויית בצבא וביחידה הזו ניתן מקום לשתף בצורה יותר עמוקה בתחושות שלהם בתוך המערכת, התפקיד, האנשים והגרעין…

 

מטרות:

החניך ישתף בהרגשתו בפרק הצבאי

החניך יבחן את הפערים בין איך שחשב שיהיה הצבא לבין המציאות
החניך יבחן את תחושת השייכות שלו לגרעין בצבא

 

מהלך: 
1) חימום – כתיבה ברצף (5 דקות)

2) איך דמיינתי שיהיה הצבא ואיך הוא עכשיו – כתיבה אסוציאטיבית (10 דקות)

3) תמצות התחושות שלי לפני ועכשיו בצבא – בחירת מילים/משפטים מרכזיים (5 דקות)

4) כתיבת מילות/משפטי המפתח על פלקט ציפיות ופלקט מציאות (5 דקות)

5) שיחה בקבוצות מעורבות מבחינת מוקדים (25 דקות)

6) שיחה פתוחה (40 דקות)

 

תאור:

1)     חימום – כתיבה ברצף (5 דקות)

כל חניך מקבל דף ועט. ההנחיה: כותבים ברצף כל דבר שעולה לראש במטרה להיות אסוציאטיביים ככל שניתן.

 

2)     איך דמיינתי שיהיה הצבא ואיך הוא עכשיו – כתיבה אסוציאטיבית (10 דקות)

אומרים לחניכים שעכשיו נכתוב בכתיבה אסוציאטיבית, לא נבקש מהם להראות את מה שכתבו אבל נשתמש בו בהמשך וככל שיצליחו לכתוב בפתיחות ובלי ביקורת עצמית יהיה יותר טוב בעולם הזה.

ההנחיה: כותבים בראש הדף "כשהיינו בשל"ת דמיינתי שבצבא…" לאחר מכן מתחילים לכתוב במשך 5 דקות ללא הפסקה ותכנון

לאחר 5 דקות וחניכים ממשיכים ברצף והמדריך אומר לכולם לכתוב "ועכשיו" ולהמשיך משם לכתוב איך לי בצבא עכשיו.

 

3)     תמצות התחושות שלי לפני ועכשיו בצבא – בחירת מילים/משפטים מרכזיים (5 דקות)

כל חניך מסמן את המילים המרכזיות מבחינתו בשתי הפסקאות.

 

4)     כתיבת מילות/משפטי המפתח על פלקט ציפיות ופלקט מציאות (5 דקות)

 

5)     שיחה בקבוצות מעורבות מבחינת מוקדים (25 דקות)

נבקש מהחניכים להתחלק לזוגות/קבוצות קטנות ככמה שיותר מעורבבות מבחינת מוקדים בצבא.

אופ' א: בקבוצות ישתפו בעזרת מילות המפתח מה התחושות שלהם בצבא ביחס לצפיות

אופ' ב: אחרי שישתפו בקבוצות נבקש מהם להתייחס לתחושת השייכות שלם לגרעין

 

6)     שיחה פתוחה (40 דקות)

גם כאן אפשר להעלות את נושא תחושת בשייכות שלי לגרעין בצבא.

נקודות מעניינות לשיחה: התחושות בתוך המערכת, עם האנשים, בתפקיד ובגרעין.

רשימת ציוד:
ציוד: דפים ועטים + 2 פלקטים/ניירות עיתון.

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

משחק החיים- יחידה נחלאית לגרעין עודד

משחק החיים- קונפורמיזם מול אנטי קונפורמיזם-

1)
יוצרים מעין משחק שהוא 'מסלול חיים' (מצורף למטה כנספח)
והחניכים צריכים לשים פתקים עם השמות שלהם על השלבים
בהם הם בוחרים במסלול, לאחר מכן שואלים אותם למה הם הלכו בדרך מסויימת ולא באחרת, אפשר להזמין שני מתנדבים שיספרו על מסלול חייהם

 

2) קוראים את הערך קונפורמיות
ויוצרים דיון עם החניכים האם הם היו קונפורמיסטיים או נון-קונפורמיסטיים בבחירותיהם.

ערך קונפורמיות מתוך ויקיפדיה:

 קונפורמיוּת, (בעברית: תוֹאמנוּת)

היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.

3) קוראים בסוף היחידה את 'בחירות' של חורחה לואיס בורחס

נספח- מסלול החיים:

משחק החיים

בגרות:
מלאה, חלקית, אין וזהו. אחר.
צבא:
טייס, אחר, אנסה להגיע הכי רחוק שאני יכול, לא מתגייס וזהו, שירות לאומי זה הכי אחי.
קרבי כי צריך, מודיעין כי זה אין, ג'ובניק עד הסוף.
טיול אחרי הצבא:
דרום אמריקה, הודו והמזרח הרחוק, משלים שעות שינה- גר אצל ההורים, עושה כסף, פסיכומטרי וללימודים, עבודה משמעותית- חקלאות\חינוך
קריירה:
אומנות או נמות, רפואה כי זה ריאלי, הוראה זה בנשמה, שיפוצניק ותנו לחיות בשקט, כלכלה ומנהל,
מגשים ת'חלום- פותח פאב\מסעדה.
חתונה:
כפכפים על חוף הים, אירוע באולם מלא מוזמנים, מתנגד למוסד הנישואין, אחר
מגורים:
בית על העץ, דירה קטנה בכפר קטן, חי בעיר, מי גר בארץ?, חי בחצר של ההורים, מתיישב בנגב או בגליל,
ילדים:
לאמץ, אחר, 2ֹּ כלב, 4 והיד עוד נטויה!, לא רוצה ילדים,
משבר גיל ה-40
פותח ת'פאב שלא פתחתי שהייתי צעיר, מלמד נהיגה, עוזב ת'ארץ, אחר
גיל הזהב
מתנדב בארגון כלשהו, מאכיל את היונים בפארק, לוקח את כל המשפחה לטיול שורשים, אחר

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

בחירות- חורחה לואיס בורחס

בחירות / חורחה לואיס בורחס

לו יכולתי לחיות את החיים שלי מחדש,
הייתי עושה בפעם הבאה יותרטעויות.
לא הייתי מנסה להיות כל כך מושלם
הייתי חי בפחות שליטה
הייתי יותרטיפש ממה שהייתי
בעצם הייתי לוקח מעט מאוד דברים ברצינות.

הייתי לוקח יותר סיכונים
הייתי נוסע יותר
הייתי מתבונן ביותרשקיעות
הייתי מטפס על יותר הרים
הייתי שוחה ביותר נחלים
הייתי נוסעלמקומות שאף פעם לא הייתי
הייתי אוכל יותר גלידות ופחות מרק.

היו לי יותר בעיות אמיתיות
ופחות בעיות דמיוניות.

אני הייתי אחד מהאנשים האלה
שחיו בצורה הגיונית ומועילה
כל דקהמחייהם.
כמובן שהיו לי רגעים של אושר,
אבל לו יכולתי לחזור לאחור
הייתימנסה שיהיו לי רק רגעים טובים,
ובמקרה שאתם לא יודעים –
החיים הם בסך הכולאוסף של רגעים קטנים
אל תפספסו את זה כאן ועכשיו.

אני הייתי אחד מאלה
שאף פעם לא הלך לשום מקום בלי מד חום,
כרית מיםחמים,
מטריה ומצנח,
לו יכולתי לחזור לאחור
הייתי נוסע עם פחות משקל.

לו יכולתי לחיות את חיי עוד פעם
הייתי מתחיל ללכת יחף מתחילת האביב
והייתי ממשיך ללכת יחף עד סוף הסתיו.
הייתי עושה יותר סיבובים בקרוסלות
הייתי מתבונן ביותר זריחות
הייתי משחק עם יותר ילדים
אם עוד היו לי כלחיי לפני.

אבל אני בן 85

ואני הולך למות.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

יחידת החלטות

החלטות

 רקע

הרציונל שעומד מאחורי היחידה, תאור השלב בתהליך, ועוד דברים שחשוב לדעת.

 

מטרות:

החניך י

החניך י…
החניך י…

 

מהלך: 
1) חימום (XX דקות)

2) מתחילים בדוגמא קלילה – מתנדב שישתף בדילמה והחלטה מהחיים שלו (XX דקות)

3) 3/4 מתנדבים שיציגו את הדילמה באילתור/בימוי של המספר:

  • האם היו דמויות נוספות בסיפור?
  • האם היו כמה קולות פנימיים שונים?
  • איזה אופי היה לכל דמות?

4) להוסיף במאי שזיהה נקודה משמעותית בסיפור ויכול להשתמש בכלים הבאים כדי להדגיש את הנקודה המשמעותית בסיפור שלו:

  • הופכים בין 2 דמויות
  • מספרים למספר את הסיפור שלו – פריז והדמות מדברת את המחשבות שלה לקהל
  • הופכים את הגישה (עקשנות, זרימה, ציניות, מלאת חששות, אמיצה)
  • משנים סביבה (על אי בודד, ארוחה משפחתית, פאב עם חברים, שיחה עם האחראי וכ"ו)
  • לשנות ג'אנרים (קומדיה, מתח, דרמה, אימה, אקשן)

 

5) דילמה משמעותית: חמורו של בורדן

6) מבקשים ממישהו לשתף בדילמה והחלטה משמעותית מחייו ומציגים אותה

7) מזמינים במאי שינסה לפרק את תהליך קבלת ההחלטות לחלקים

  • מבקשים מהבמאי שיסביר לאילו חלקים חילק את הדילמה? אם המספר מסכים? אחרי שמזדהים?
  • מתי אני מכניס אנשים לתהליך של קבלת החלטות אישית שלי?

8) מציגים החלטה קבוצתית, מספר אחד ומציגים מהקבוצה השנייה:

9) דיון:

  • מה רלוונטי בחיים בקבוצה בתוך תהליך קבלת ההחלטות?
  • האם לחברים בקבוצה יש כיוונים חדשים לפתוח לי בתהליך?
  • מהי קבלת ההחלטות המשותפת של הקבוצה? (דוגמאות)
  • מה מידת המעורבות שלי בקבלת ההחלטות של האחר? בין פרט לקבוצה (כתמיד)…

10) איך צריכה להראות ההחלטה על אחוזים?

  • מה בה משותף ומה בה פרטי?
  • איך הייתם רוצים שיראה התהליך?
  • האם לכולם חלק שווה בהחלטה?

 

בנק מתודות:

1)     ציר למי הכי קשה עם החלטות בחיים

2)     הצגת מודל קבלת החלטות

3)     קריאת השיר "הדרך שלא נבחרה"

4)     פרדוקס הבחירה (20 דקות)

נספחים:

נספח 1- הדרך שלא נבחרה\רוברט פרוסט והשיר 'אם' של רודארד קיפלינד

 נספח 2- חמורו של בורדן

נספח 3- מודל גיבוש החלטת החלטות

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מודל גיבוש החלטת החלטות

איסוף נתונים גיבוש חלופות
שקילת החלופות השונות בחירת חלופה
פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

חמורו של בורדן

נאלצתי לצאת מביתי לשבוע ימים לצורך סידורים דחופים",
כך סיפר בורידן לחברו. השארתי לכל חיות המשק
מספיק אוכל ולחמורי שמתי שתי ערמות חציר בשתי פינות של האסם.
הערמות היו גדולות מאוד, שוות בגודלן ושוות באיכות החציר שבהן.
כעבור שבוע חזרתי הביתה וראיתי את חמורי שוכב מת באמצע האסם.
מסתבר, כך מספר בורידן,
שהחמור שלי היה טיפש
גדול משחשבתי.

הוא עמד במשך שבוע
באמצע האסם ולא הצליח
להחליט באיזה ערמת
חציר לבחור-
שתיהן היו ערמות שוות
בגודלן ושוות באיכותן.

אז גם אתה חבר יקר , אל תהיה חמור.
העז לבחור אך דע כי אתה נושא באחריות לבחירתך

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

החלטות- נספח 1

 
הדרך שלא נבחרה – רוברט פרוסט
 
תירגמה והעירה עדנה אולמן-מרגלית
 
   
 

שתי דרכים נפרדו ביער עבות

לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך

נעצרתי מולן לזמן ממושך

לאורכה של אחת הרחקתי ראות

עד לנקודה פתולה שבסבך

לשנייה אז פניתי, כמותה מפתה

ואולי במעט מצודדת יותר

רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה

עשביה שעליה פחות עבתה – –

בעצם דמו הן כמעט בלי הכר

בשתיהן כאחת ריצד שם האור

על מרבד בתולי של עלי השלכת

אז אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזור!

אך לא: שכן דרך נמשכת

ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת

ברבות הימים, בשנים הבאות

אאנח בחזרי לספר איך אי-שם

משתי הדרכים שביער עבות

בחרתי בזו שהלכו בה פחות

ופה הרי כל ההבדל בעולם.

"הדרך שלא נבחרה" הוא אחד השירים הידועים, האהובים והמצוטטים ביותר בשירה האנגלית בת זמננו. בפשטות מילותיו ובחריזתו המיוחדת (בבתים בני חמש שורות) הוא כובש כבר בקריאה ראשונה. בד בבד מהלכת קסם על הקורא האווירה המהורהרת והרת הגורל השורה על השיר. נושא השיר הוא הבחירה שנאלץ המטייל ביער לבחור באחת משתי הדרכים המתפצלות למולו, ורק באחת. המטייל מרוצה כנראה בסופו של דבר מהדרך שבחר בה, הדרך "שהלכו בה פחות", אבל לאורך ימים ושנים מלווה אותו תחושה של החמצה בלתי נמנעת בשל הדרך שלא הלך בה ואשר את טיבה ואת מחוז חפצה לא ידע לעולם.

לאחרונה עלה השיר הזה לדיון בסמינר העוסק בהיבטים הפילוסופיים של תורת ההכרעה. בקריאת-שטח של השיר נראה שהוא דן בסוגיה של "בחירה ללא העדפה", הבחירה הבלתי אפשרית (לכאורה) שלפניה ניצב למשל החמור בסיפור הידוע של הפילוסוף הימי-ביניימי בורידן, כאשר שתי ערימות החציר שלפניו היו שוות בגודלן ובצורתן, מושכות ממש באותה המידה ומרוחקות ממנו מרחק זהה. החמור של בורידן גווע ברעב בשל היעדרו של הבדל בין השתיים, בשל היעדרו של טעם מספיק להעדיף אחת מהן על פני רעותה.

המטייל בשיר מיצר על כך שלא פתוחה לפניו האפשרות ללכת בשתי הדרכים שלפניו ("לא שתיהן בשבילי"), והוא מתאמץ למצוא הבדל ביניהן. אחוז שיתוק מסוים ("נעצרתי מולן לזמן ממושך") הוא מתבונן בהן בריכוז, מדמה למצוא את ההבדל המבחין ("פחות רמוסה"), ומהסס האם אמנם הבדל של ממש הוא שיש בו כדי להצדיק בחירה ("בעצם דמו הן כמעט בלי הכר").

בחירה ללא העדפה ("picking"), ובחירתה של דרך ביער בכלל זה, עשויה להיות קלת ערך ולא משמעותית. לעתים מזומנות היא מהווה בחירה בין חלופות שאנו אדישים ביניהן, בחירה שיכולה להיות מוכרעת למשל על-ידי הטלת מטבע. ואולם, קריאה קשובה של השיר מרמזת לכיוון אחר. הדרכים שנפרדות כאן ביער הן מטאפורה לדרכי חיים. והבחירה ביניהן, הנכפית כאן על המטייל, היא בגדר של הכרעה כבדת משקל, הכרעת חיים "גדולה".

המטייל מודע לכובד משקלה של הבחירה. הוא מנסה לרגע להיאחז בתקווה שהיא מנת חלקם של רבים המתנסים בהכרעה גדולה, לשוב בעתיד אל נקודת המפנה ולממש את האפשרות לצעוד בדרך השנייה ("לזו יום אחד עוד אחזור!"). אך הוא מכיר מיד בכך שאין זו אלא אשליה. ממש כשם שהרקליטוס אינו יכול להיכנס לאותו הנהר פעמיים – כי הנהר כבר אינו אותו נהר, וגם כי הרקליטוס כבר אינו אותו אדם שהיה – כך המצב גם בעמדך אל מול צומת מכריעה בחייך. משבחרת, והלכת בדרך שהלכת, ויתרת על הדרך שלא הלכת בה ועליך להשלים עם הוויתור. לאורך הדרך חלים בך שינויים ודבר מתגלגל לדבר ("דרך מדרך נמשכת"), ואין לפיכך מובן לנחמה האשלייתית שהברירה שהיתה לך בעבר תשוב ותהיה פתוחה לפניך גם בעתיד ("ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת"). עם זאת, האפשרות שהוחמצה ממשיכה ללוות אותך תמיד, במין נוכחות צל המעידה בחריפות על גורליותה של ההכרעה.

השיר מסתיים באווירת אגדה ("ברבות הימים") מרירה-מתוקה. המטייל מאשר את הבחירה שעשה אי-אז שם ביער. הוא מאמץ – או אולי קובע עתה, בחוכמה שלאחר מעשה – את העיקרון שהתגלם באותה הכרעה. "בחרתי בזו שהלכו בה פחות": הלכתי בדרכי שלי ולא בתלם שכבשו האחרים. כאן המתיקות. אך האנחה המלווה את הקביעה הזאת, וגם שמו של השיר, מזכירים לנו שיש דרך שלא נוסתה ומותירים שובל של ויתור והחמצה. לאחר סיומו נמשך מן השיר דוק עדין של עצב מריר.

 

 

אם – רודיארד קיפלינג
תירגמה והעירה עדנה אולמן-מרגלית
אם תשמור על קור הרוח כאשר כולם סביבך
מאבדים את שלוותם ותולים אשם בך,
אם תבטח בעצמך אל מול רבים מפקפקים
אך גם תבחן בתוכך שמא הם אולי צודקים;
אם לחכות תדע בלי להתייאש,
ואף אם לשקרים תהיה קרבן חינם –
מכל דבר שקר, ואף משנאה, תרחק כמו מאש;
אל תראה צדיק מדי, ולא מדי חכם:

אם לחלום תדע אך לא תשגה בחלומות;
אם לחשיבה תוכשר אך לא תראה בה מטרה;
אם נוכח פני אסון או ניצחון תדע לעמוד
ולהתייחס לנכלולי שני אלה באותה צורה;
אם להבליג תוכל, עת מילותיך
יעוותו בידי זדים כדי ללכוד פתאים;
או תחזה כיצד קורסים כל מפעלי חייך –
ותרכן, ושוב תבנה, במעט כלים בלויים;

אם את כל אשר צברת תאגד בחבילה
ולסכן אותה כולה תוכל במחי אחד,
ולהפסיד – ולהתחיל ממש מהתחלה
ולא לפלוט מלה על שאבד;
אם לאמץ תוכל כל שריר וגיד ועצב
לבד מן הרצון המצווה "המשך!"

אם לא יגבה לבך כשתתהלך עם מלך ועם שוע,
ואם תשמור על מדתך עת תדבר עם המונים,
אם לא אויב ולא אוהב יוכלו בך לפגוע,
אם לכולם כבוד תרחש, אך לא תהדר פנים;
אם רק בכל דקה אשר בלי שוב חולפת
תדע לדחוס ששים שניות עד כלות מרוצתך –
לך תבל כולה, על כל שהיא מקפת,
ולמעלה אף מזאת: ילדי, אדם הנך!

בתולדות ההגות האנושית ישנם כמה דגמים מופתיים של האדם האידיאלי. לדגמים אלה חשיבות מיוחדת בהגות החינוכית, בשרטטם את דמותו של תוצר החינוך המושלם. כך האידיאל האפלטוני של האדם המעיין (הקונטמפלטיווי), איש המידות האריסטוטלי, האביר הלוחם של ימי הביניים, איש האשכולות של הרנסנס, האדם הטבעי של רוסו או אדם-העל של ניטשה, כמו התלמיד החכם היהודי, הסמוראי היפני או הברהמין ההודי. ההגות הבריטית הניבה את אידיאל הג'נטלמן-החובבן של ג'ון לוק – ואף את גלגולו בקצין-הג'נטלמן שדמותו גלומה בשיר "אם" של קיפלינג (1910)

השיר "אם" משרטט מודל של אדם מאופק, קר רוח, מספיק-לעצמו, בעל יושרה ומצפוני, אדם שמתמודד עם מכות גורל בחישוק שפתיים, אינו מוותר, אינו נכנע ואינו מתבכיין. זה איש פעולה ואיש מעשה שיודע אמנם לחשוב, אך – בהתרסה כלפי אפלטון – אין העיון תכליתו ("אם לחשיבה תוכשר אך לא תראה בה מטרה"). הוא חי בעצימות (אינטנסיוויות) את החיים במלואם, ועם היותו איש מעלה הוא אינו אמור להתבלט ככזה: "אל תיראה צדיק מדי, גם לא מדי חכם".

לדמות מופת זו של קיפלינג היתה השפעה חינוכית עצומה בבריטניה האימפריאלית ומחוצה לה. היא השפיעה על חברי תנועת הצופים לדורותיהם בעולם ואף בארץ – באדן-פאול, מייסד התנועה, היה ממעריציו של קיפלינג – וכן על מחזורים רבים של מתבגרים ושל צוערי בה"ד 1, שהשיר "אם" היה להם למוטו. השיר גם זכה במשך השנים לתרגומים רבים לעברית. קריאה השוואתית בהם מאלפת מבחינות רבות, הן מצד גלגוליה של העברית והן מצד השתקפותן בתרגומים של התמורות באידיאל האדם בארץ.

קריאתו של השיר "אם" נכרכה מראשיתה בשיר אחר של קיפלינג, "נטל האדם הלבן" ("The White Man's Burden"), שיר מטריד שעניינו צידוק שלטונו הקולוניאלי של האדם הלבן. השיר "אם" כשלעצמו חף מן ההקשר הזה, ועם זאת לעיניים הקוראות את השיר היום יבלוט הפן הגברי שלו. מלותיו האחרונות הן "!you'll bea man, my son" הפנייה כאן היא אל הבן, ומלת המפתח man בונה על דו-המשמעות בין "אדם" ו"גבר": אם ימלא הבן אחר כל תנאי האופי שמציב השיר, יעבור את מבחן הגבריות ויתקבל כחבר במסדר הגברים, הבחירה לתרגם את הסיום במלים "ילדי, אדם הנך!" מאפשרת לחתור כנגד נימה זו, ולעשות את הדמות שמתווה השיר לאידיאל אנושי-כללי. אחרי ככלות הכל, אין סיבה להניח שהדמות האמיצה והלא-מתלוננת של השיר מאצילה על נשים פחות משהיא מאצילה על גברים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת